Emunah = Geulah

 המשך חכמה פרשת בא יב:יז העיר שמצינו כמה פעמים שנכתבה התורה לשון שמירה אצל פסח כמו "ושמרתם את המצות", לשמור הפסח ממום, "שמור את החדש האביב" וכו' עיי"ש.  וביאר הענין עפ"י הגמ' שבועות ד. שכ"מ שנא' שמור יש בו גדר של ל"ת. ועדיין צ"ב למה פסח יש בו ענין וגדר של ל"ת? 

נראה עפ"י משכ' כאן בשם אדמו"ר הזקן שמצות ל"ת גבוההין במדרגה ממצות עשה ולכן אין להם כלים כדי להחזיק האור של המצוה.  כ"כ בפסח יש בו אור גדול כל כך שא"א להחזיק בנפשותינו.  המצות של פסח של ל"ת, יש להם אותו הארה וכח כמו מצות ל"ת.  א"כ איך מחזיקין אור זה ע"י מצות עשה בפסח? 

כתוב בכמה ספרים שיסודו של חג הפסח הוא לחדוד בנו אמונה.  ע"י אמונה נצמח הגאולה ממצרים כמו שאומרים חז"ל שלא נגאלו ישראל אלא בזכות האמונה (ילקו"ש בשלח רמז רמ.)  והסבא מקלם ביאר לפ"ז למה הגאולה בא רק אחר שהאמין העם בשליחותו של משה?  למה הוצטרך משה לדבר לעם ישראל ולהגיד להם בשורת הגאולה לפני שדיבר אם פרעה?  אלא היינו טעמא שא"א לגאולה בלי אמונה.  כל הגאולה שייך רק אם יאמין העם לדבריו של משה רבינו, אם הם יאמינו למסר של גאולה.  בכל ליל פסח אנו מזכירין ומספרים כל הסיפור של יצ"מ ומלמדין אמונה.  וכח האמונה שאנחנו מקבלין מהיו"ט נשאר בנו לכל השנה.   

ולפ"ז מובן איך אנחנו מקבלין הארה גדולה מהיו"ט ואין אנחנו סובלין משבירת הכלים.  היינו טעמא שמי שיש לו אמונה קשור אם בורא העולם.  כמו שהקב"ה הוא אין סוף ואין לו שום גבולין, כך מי שמשליך עצמו על הקב"ה לא מוגבל בכלל ויכול לקבל השפעה גדולה של אור בלי שום הפרעות.

חסידים מספרים שכל הנסים ומעשים נוראיים שעשה הבעש"ט לא עשה ע"י שום קבלה מעשית ח"ו אלא הכל נעשה ע"י אמונה פשוטה.  מי שבאמת יש לו אמונה פשוטה וקשור וצמוד ביוצר עולמים אין שום דבר שיפסיק לפניו.  המאמין נמצא מעל כח הטבע ויש לו את הכח לעשות הכל משום שהוא קשור אם כח אין סופי.  

וזהו יסוד של יציאת מצרים כמו שלימדו בעלי המוסר וחסידות שמצרים מלשון מיצר וגבול, ומפה ניתן ללמוד שכל אדם יש לו את המצרים שלו, קושיים בחייו ופסח נותן כח לצאת מאותם מיצרים לחיות חיים חופשיים.   וחברי, יוסף חכם אמר שאפשר למצוא רמז ע"ז ממתן תורה.  הגמ' בשבת פח. אומר שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית ואמר אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם.  ומקשים שהיה ראוי לומר פה תהט קבורתכם שהם ימותו תחת ההר?  אלא שגמטריה של מילת מיצר ומילת שם שוה, 340.  הרמז הוא, אם לא תקבלו את התורה, אז אתה נשאר בחיים של קושיים ומיצרים, וזה גופא תהא קבורתכם.  אבל אם אתה תקבל את התורה, אם אתה מוכן להיות קשור ודבוק אם ה' אז יוסיף אות ה' ל340 ויוצא 345, הגימטריה של משה, הגואל.  ע"י שאדם קשור להקב"ה יש לו גאולה מתוך כל הצרות.  

יש אנשים שבמציאות הם חיים אבל באמת הם לא חיים. יש מי שהולך וכל הזמן הוא מלא דאגות של פרנסה וצער גידול בנים ועוד דברים מהמצרים וקושיים שבחייו, האם הוא באמת חי?  לא, זהו אדם מת שהולך ברחוב.  זהו חיים של שם, תמיד נמצא שם דהיינו בעבר, אומר לעצמו אם רק עשיתי ככה היה המצב שונה ואז הייתי שמח.  וזה טעות גמור שהעבר כבר הלך וחלף וא"א לתקנו.  האדם צריך להביט על החיים של עכשיו, מה יעשה עכשיו ואין לו להשגיח בעבר.  וזה שייך רק למי שיש לו אמונה, רק המאמין יכול לומר מה שנעשה כבר עשוי ואני חושב רק על מה שיש לפני.  המאמין לא משגיח על כל הקושיים, הוא מצפה רק למשה, הוא רואה את הגאולה.  הוא לא נמצא שם בעבר, הוא נמצא עכשיו.  ורק מי שיש לו אמונה יכול לחיות חי עכשווי, הוא תמיד רואה מה לעשות  ברגע הזאת שכמו שה' נמצא עכשיו, כך המאמין חי חיים עכשוויים.    המאמין עולה מתוך הקושיים שלו והופך השם למשה.  ולבסוף נמצא שכל הקושיים שלו נהפכו להיות  מפתח לגאולה.  ה'שם' נעשה המעבר ל'משה'.