Future Commitment

We say in the hadran, הדרן עלך וכו והדרך עלן etc. Which means we will return to you, and you return to us. The first half is understandable, we are saying that we will come back to the Tractate but what does it mean הדרך עלן, that the Torah should return to us? The Tractate can't jump off the shelf into your hand?

I heard an explanation from Rav Yisraeli shlita (I subsequently found the same idea in some seforim.) The Gemorah in Sanhedrin (99b) says שנאמר (משלי טז, כו) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר. Rashi says (girsah of Eyen Yaakov,) שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסתריה. We see that the Torah itself prays to Hashem for a person to be successful in their learning. How can the Torah beseech Hashem for a person? Because the Torah is Torah Chayim. As I like to tell my sister when she says quiet, only dead things are quiet. Learning Torah is not studying some ancient, dead history. Torah is a living screaming organism. By assuring הדרן עלך, that you have not left the Tractate behind, it will be הדרך עלן, it will help you understand the next Tractate as well.  

The Haghos Ashri end of Sukkah brings the midrash (Shir Hashirim 1:9 ) that says after Shlomo asked Hashe for a לב שומע, wisdom and understanding, מיד ויבא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו, א"ר אלעזר מכאן שעושין סעוד' לגמרה של תורה.  How is this a source for making a siyum, Shlomo did not learn anything yet, he was just given greater ability?  We see the celebration is for the Torah that was learnt, rather it is for the Torah that will be learnt.  In other words, after one finishes a Tractate, their connection to Torah is strengthened.  The Torah will come to the individual's aid to be able to have a greater understanding in Torah.  That is the הדרן עלן, celebrating the greater insights in Torah that are possible because one has finished a Tractate. 

Many come into Simchas Torah wondering what is the simcha for me, I didn't learn enough this year, I'm not learning in yeshiva/kollel, what does it have to do with me?  The answer is that we are not celebrating last year's learning, it is a time of commitment for the future.  In some institutions people make learning pledges for the upcoming year.  That is taking upon themselves the commitment for the future (Kotzker.)

On Sukkot there are the great celebrations of the בית השואבה.  Why is the simcha called the simcha of the בית השואבה, when the mitzvah is not the drawing of the water, rather the libation?  And what is so great about the water libation that it deserves such simcha?  Rashi Vayikra (2:13) tells us since the water that was placed on earth complained that they were being sent further away from Hashem they meir to be offered in the water libation on Sukkot.  The water libation indicates our desire to do more, to come closer to Hashem.  That is what we are celebrating.  That is why the celebration is for the בית השואבה, for we are not celebrating the completing of the mitvah, rather the opportunity to reconnect ourselves to Hashem.  That starts with the preparation of the mitzvah.  It is the new opportunity of having shed our baggage of the previous year on the High Holy days and now we are starting a better relationship with Hashem (see the Hornosteipel.)  

From Rosh Hashana To Simchas Torah

למה כל העבודה של חג עצרת הוא רק מצות שמחה והיית אך שמח ואין בו שום מצות אחרות? יש לבאר תהליך הימים טובים של תשרי עפ"י סדר הספירות ולפ"ז יהיה יובן הסבר הדברים. ידוע שבר"ה יסוד היום הוא לקבל המלכות של הקב"ה. וענין מלכות הבורא נגדש בכל י' ימי תשובה שאנחנו אומרים בתפילה המלך הקדוש והמלך המשפט. ועבודה הזאת מכויין אם כתר כמו שאומרים בתפילה ויתנו לך כתר מלוכה. ובנפש האדם זה מכוון כנגד התענוג והרצון והיינו שהאדם מרגיש הרצון לקבל מלכות הבורא. וזהו רצון למעלה מטעם אלא שהאדם מרגיש קירבה גדולה להבורא בזמן הזאת וממילא הוא רוצה לידבק בהקב"ה.

ואחר זה אנחנו ממשיכין להמוחין בחג הסוכות. כידוע מספרים שסוכות הוא ענין דעת כמו שכתוב בפסוק למען ידעו דורותיכם. וכן בהושענות אומרים למען דעת כל עמי הארץ. ובמשנת האריז"ל סוד הנענועים הוא ענין המשכת הדעת ולכן גיל קטן שמתחייב בחינוך הוא מי שיש בו דעת לנענע. ובעבודת האדם זמן סוכות הוא הזמן שהקבלת מלכות מעביר מעל הדעת לתוך הדעת. ז"א להתבונן ולחשוב על קבלתו בימים נוראים ושיהיה מובן בשכל למה ומה זאת דורשת הימנו.

וסיום התהליך הוא בשמיני עצרת ושמחת תורה שאז ממשיכין הדעת בתוך המדות. לפי האריז"ל עצרת הוא מלשון קליטה שהוא הזמן לקלוט כל הארת והאורות של הימים לפני כן. ובעבודה זה נתקיים בהתחתונים היינו המדות וההגרשים יהיו מתאים אם המוחין שלו.    

והנה מצינו ריקודים הן בסוכות והן בשמחת תורה אבל יש חילוק ביניהם. בסוכות מפורש בגמ' ורמב"ם שרק הראשי ישיבות, החסידים וכו' רקדו בשמחה עצומה ושאר העם עמדו וראו אבל בשמחת תורה כולנו רוקדים אם התורה.  מה החילוק ביניהם ואם בסוכות לא מרשים לכל העם להשתתף בהשמחה מה פתאום שבשמחת תורה הכל מזומנים? אבל הן הן הדברים שבסוכות רק מי שיש בו דעה כדי להבין כל ענין השמחה שבא אחרי העבודה של הימים נוראים יכול להשתתף בהשמחה. ולא הכל זוכה שיש בהם דעת להבין יסוד הדברים.  אבל שמיני עצרת הוא שמחה שבא מההרגשה של המדות ואפי' מי שלא מבין כל הענין אבל מ"מ יכול להרגיש השמחה.  ולכן לא ניתנו מצות יתירות בשמיני מלבד שמחה משום שזהו כל עבודת היום להרגיש השמחה שיש בעבודת הבורא. ולכן נהגו כל ישראל לערוך הקפות בשמחת תורה שהעבודה הוא בהרגל שאפי' הכי תחתנוים של האדם יהיו מושפעים מעבודת היום.

The Duality Of V'zos Haberacha

The Gemorah at the end of Megillah (31a) lists what the krias hatorah of every holiday is.  Regarding Shemini Atzeret and Simchas Torah it says יו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור ומפטירין (מלכים א ט, א) ויהי ככלות שלמה למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין (מלכים א ח, כב) ויעמד שלמה.)  Tosfos asks that we follow the Gemorah, for instead of reading  ויעמד שלמה, we read as the haftorah of the beginning of Yehoshua on Simchas .  Why don't we follow the Gemorah?

In order to understand this we have to understand why is it that we read V'zos Haberacha on Simchas Torah? One may think because its the last parsha and we want to end the Yom Tov by ceebrating Simchas Torah, but that can't be be the case for even where they would finish the Torah in only a three year cycle, the reading is still V'zos Haberacha.  The Ran explains that indeed V'zos Haberacha is considered to be a reflection of the idea of the holiday just like all the readings on the other days.  He says since this is the end of the holiday season, we want to end with the beracha of Moshe Rabbenu before we depart. Hence, the haftorah (of ויעמד שלמה) is also about the blessings Shlomo Hamelech gave as the people were departing.  Rav Zolti (Mishnas Yaavetz siman 72) suggests that when we read V'zos Haberacha, there are two elements to it.  One is element is because its the reading of the day, as the Ran said.  However, there is also the element of reading the last parsha, of finishing the torah cycle of the year since we finish the torah every year.  Based upon this idea, he answers the question of Tosfos.  The Gemorah gives the haftorah that patterns those that just reading the parsha as the obligation of the day.  however, our reading of the haftorah is to reflect the idea of the Torah portion itself just like every parsha of the year, for we are reading it to finish the parshiot. Hence, we read the haftorah of the beginning of Yehoshua, right after Moshe's death (see also the Meshech Chachma at the end of the sefer says the same idea.)