The Rabbi Is Not Enough

The opening Mishna in Sanhedrin says that three judges are required to form a Beit Din. Why are three judges required, why can't a rabbi tell the litigants the din the same way he will pasken any rule of issur veheter? The Chashek Shlomo says that three is only required to be the שוטרים to enforce the pesak. This is difficult for the Mishna is discussing how many judges are necessary to enact the law? The only reason to have three judges is to act as the policemen to ensure their pesak is carried out. Furthermore, Tosfot Sanhedrin (2b) ד”ה ליבעי is clear that the paskening the law and enforcing it are two distinct matters, not the Chashek Shlomo who lumps the two together?

The Chazon Eish says is that a Beit Din is required to create a monetary obligation. In other words, a rabbi can tell the one obligated to pay that the Torah holds him responsible but he can't create an obligation on the individual to pay. It is a Beit Din only that has the power to create a monetary obligation. What difference does it make if he is the Torah considers him obligated or this is an actual obligation upon him? The Chazon Eish says the נפקא מינה is regarding תפיסה. Only if there is a pesak of Beit Din making one obligated can the other party grab the money that is entitled to them. Without the chiuv on the obligated party, it would be theft to grab what one is owed from them.

Rav Shmuel Rozovski (Chiddushim siman 2) brings a few proofs that even when there is no monetary obligation, 3 judges are still required to form a Beit Din. One of his proofs is from the Mishna at the beginning of Maakot which assumes that it is Beit Din accepting the testimony of witnesses that a kohan is pasul. In that instance there is no monetary obligation, yet a Beit Din is still required to accept the testimony. So why is a Beit Din required?

Lone Witness

לא יומת על פי עד אחד    

The Rambam in the beginning of Ch. 6 in the Laws of Murders discusses those that go to the arey miklat and those who don't.  He says one who kills in a manner which involves negligence does not have the atonement of the arey miklat and will have to be a fugitive from the goal hadam for his entire life.  He adds in Law 5, וְכֵן כָּל הָרַצְחָנִים שֶׁהָרְגוּ בְּעֵד אֶחָד אוֹ בְּלֹא הַתְרָאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אִם הֲרָגָן גּוֹאֵל הַדָּם אֵין לָהֶם דָּמִים. לֹא יִהְיוּ אֵלּוּ חֲמוּרִים מֵהַהוֹרֵג בְּלֹא כַּוָּנָה.  The Raavad asks תימה הוא ואיך נאמין בעד אחד  להתיר דמו של זה לגואל הדם.  How can one trust one witness to kill the supposed killer?  It is clear from the Rambam that there is no heter for Beit Din to act based upon one aid to have someone killed but that does not mean one witness can't be believed.  Although one witness can be believed, he does not give the Beit Din the power to carry out capital punishment.  However, outside the context of a proper judicial act, one may take into account the testimony of one witness.  Hence, the goal hadam may act based upon one witness. 

Outside The Boundary

 לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־י״י֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ

The Bechor Shor says והוא הדין לשאר קרבנות, אלא משום דכתיב: בכל מושבותיכם תאכלו מצות (שמות י״ב:כ׳) סלקא דעתך אמינא: מה מצה נוהגת בכל ארץ ישראל, אף פסח כן, קמשמע לן.  This is the opinion of Rashi Zevachim (114b) as well. 

The Rambam has a different opinion however.  He says (Korban Pesach 1:3)  וְכָל הַמַּקְרִיב אֶת הַפֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ה) "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט בְּבָמַת יָחִיד אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת.  He understands that the possuk is talking about korban pesach only.  

The backdrop of this Rambam is in Zevachim (114b) which says that the possuk is referring to the time of heter bammot and there is still an issur for the korban pesach to be shected.  Rashi understands the Gemarah is not a rule specific to korban pesach but is a din in all korbanot that are an obligation.  According to Rashi the possuk is telling us that the type of korban that is like a pesach, an obligation, can't be offered on a bammah, the heter of bammah does not apply to those types of korbanot.  However, the Rambam holds this is an issur unique to the korban pesach. 

Sweat The Small Stuff

והיה עקב תשמעון.  Rashi and Daat Zekanim explain that it refers to the mitzvot that are small in one's eyes.  Why are these the mitzvot to ensure ושמר ה' את הברית?  The care one applies to the small mitzvot proves one's allegiance to Hashem.  It is not the big things that prove one's allegiance, it is being careful in all the small things.  

וסרתם ועבדתם אלקים אחרים.  The Baal Shem Tov says a mere וסר, a small turn, can lead a person eventually to avodah zarah.  It is the small turn that leads one way off the path. 

I saw a peshat derech derush that may be the peshat in the Gemarah that אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא.  Since Moshe focused on even the little things, therefore, yirah was easy for him.  

Life To The Dead

In the middle of parshat Vaeschanan (4:41) the Torah quickly mentions the idea of ערי מלקט.  As the Kli Yakar says בקישור פסוק זה עם הענין הקודם יצאו המפרשים ללקוט ולא מצאו ביאור מספיק, ומהו לשון אז.  What does it have to do with anything mentioned previously?  

The Shem MiShmuel (5673) says that after hearing the rebuke from Moshe Rabbenu the people may lose hope ויתיאשו בעצמם מלהשיג הנדרש להיות עובדי ה' באמת ובתמים of ever being proper.  Therefore, Moshe designated the cities of refuge.  The cities of refuge symbolize that even one who killed and technically blood should be paid with blood, the person has lost his חיות, he is also given a way to redeem himself.  He cites his father says the cities of the Leviem serve as arey miklat as well because the avodah of the Leviem is with song and hitlavut which can give חיות even to the murderer. 

The Baal Haturim says that the cities are followed by the possuk וזאת התורה to hint to the Mishna הוי גולה למקום תורה.  The Gemarah Maakot (20a) has a derash on the words ונס אל אחת מן הערים האל וחי that a rebe follows after their student into golut,  תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא.  Why are these hints to Torah mentioned specifically in this parsha of arey miklat and not in the earlier parshiot?  In light of the Shem MiShmuel, we can say that when there is no עיר מקלט, like in our times, how can one pick themselves up from the dead?  The answer is by cleaving to Torah.  ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם, that is the way for one to pump new life and energy into one's soul.

Gather Yourself

 From לתורה ולמועדים of Rav Zevin.

Two Types Of Learning

The first parsha of שמע and the end of the second are very similar.  However, there are a few differences between them.  In the first parsha of שמע it says ושנתתם לבניך as opposed to the second parsha which says ולמדתם וכו בניכם, in the first parsha tefillin is mentioned after teaching Torah while in the second parsha it comes first, the word בניך refers as Rashi says to one's students but in the second parsha it means one's children.  Why are these differences present? 

The Mishna Berachot (2b) says that we say Shema before Vehayah because we first accept עול מלכות שמים and afterward עול מצות.  The first parsha is about one's relationship with Hashem directly and the second one is defined by kium mitzvot. The two parshiot therefore, are telling us two different aspects of learning torah. 

There are two aspects to the mitzvah of talmud torah.  One aspect is that it is a mitzvah like any other mitzvah.  This is the learning of torah that is in the second parsha.  The Torah informs us that part of the obligation of the mitzvah is to teach one's children, ולמדתם, one must teach them.  That is part of the kium mitzvah.  Therefore, tefillin is mentioned before the mitzvah of teaching because the point of the learning is to know how to keep the Torah properly.  The point is mentioned first.  This mitzvah of learning is to learn to be able to keep the Torah properly.  

The first parsha is another aspect of learning torah.  This is when one learns not just for the mitzva but to have a greater connection to Hashem.  To delve into the chachmat haTorah.  For this aspect one teaches not just their children but students as well.  One learns in a manner of ושננתם, where the words of Torah are one with the person.  This type of learning goes beyond the basic knowledge of the dinim, it is not connected to the mitzvah of tefillin so tefillin is mentioned afterward.  (From the sefer Emrei Eliezer.)

Double Nechama

What is the nechama of Shabbat Nachamu if we are still in golut?  What is the double nechama of נחמו נחמו?  The Gemarah in Maakot says that the Tanaim told Rebe Akiva עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו.  Why did they say it twice?  They hey were comforted not only because they were given a clear vision of how everything would be good in the future but because they saw the present as a means of building as well.  R' Akiva explained that the destruction is part of the rebuilding.  That is the double nechama, for the future and for the present.  That is the double nechama the navi promises.  There is a nechama of a vision of brighter days in the future but there is also the nechama that we are not merely waiting around for the rebuilding but we are participating in the rebuilding through our actions (see here.)

That is the nechama in the golut.  It is not a physical change; it is a state of how to view the events.  After observing the avelut of the beginning of the month and understanding our loss, we are now able to recognize that the loss leads to a greater building. 

ותרד עיני דמעה – על ביטול תורה

 הגאון הרב אשר אריאלי שליט''א

איתא בחגיגה ה: הנביא אומר בשם ה': "ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה" והגמ' מבארת שהבכי הוא על החורבן. בהמשך מביאה הגמ' את הפסוק "ודמוע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה'". א"ר אלעזר שלש דמעות הללו למה אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן ואיכא דאמרי אחת על ביטול תורה. בשלמא למ"ד על ישראל שגלו ממקומן היינו כי נשבה עדר ה', אלא למ"ד על ביטול תורה מאי כי נשבה עדר ה' ומת' הגמ' כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה.

הדברים כאן מסמרי שער. כשלומדים בת"ב את אגדות החורבן ורואים את הצרות הנוראות שסבלו ישראל בשעת החורבן, המיתות המשונות והסבל הנורא. והמצב הזה נמשך קרוב לאלפיים שנה. גזירות ורדיפות ושמד, שעובר על כלל ישראל בגלות. הקינה היא על שגלו ישראל ממקומן, אבל עיקר הבכי הוא על הביטול תורה! שכיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה. היתכן שכביכול הקב"ה מתעלם מהמצב הנורא של הצרות, וכלל ישראל זועק מרה בכאבו, והעסק של הבכי ועיקר הדמעה היא רק על הבטול תורה?!

שמעתי בשם אחד הגדולים [וכמדומני מהגר"א קוטלר זצוק"ל] שדייק בפסוק דיוק נפלא. כשפוגע באדם צער או כאב מסוים יוצאת מעיניו דמעה, אבל לפעמים העיניים שטופות בדמע אך הדמעה לא יוצאת החוצה והיא עדין עצורה בתוך העין. לשון הפסוק "ודמע תדמע ותרד עיני דמעה" על שני בתי מקדשות יש דמעה. אך ההתפרצות של הבכי בתוקפו שהדמעה כבר יוצאת מן העין, הוא מחמת ביטול תורה. והדבר צ"ב.

וההסבר הפשוט נראה כך. אמנם הצער הוא נורא. נחרב בית ראשון, נחרב בית שני, כלל ישראל בגלות בכאלה שואות, צרות ורדיפות. אך כל זמן שהתורה בשלימותה אפשר לבנות הכל מחדש, כיון שהיסוד קיים. אך כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה. וכדאי' ברמב"ם שכל המחלוקות הנמצאים במשנה של התנאים הקדושים, של ב"ש וב"ה, הכל תוצאה של הצרות והגלות. לפני כן לא היתה מחלוקת בישראל, הכל היה ברור כנאמר בסיני. רק אחר "שמלכה ושריה בגויים אין תורה" רבו המחלוקות. וזה ממשיך וממשיך בירידת הדורות עד דורינו אנו, שרבתה כ"כ שכחת התורה וכל המושגים שלנו בתורה נהיו מצומצמים ביותר עד שרוב רובו של כלל ישראל, הם תינוקות שנשבו שלא פתחו ספר ובמצב ש"שהן יורדין יורדים על התהום". אמנם יש לנו הבטחה "כי לא תשכח מפי זרעו" אך במידה מסוימת אחר החורבן זה כבר נקרא "אין תורה". התורה לא בתוקפה, ואין לך ביטול תורה גדול מזה. ולכן כשהיסוד מתרועע וא"א לחזור ולתקן המצב כמקודם, ע"ז הבכי פורץ "ותרד עיני דמעה" ואז גם הדמעות הקודמות יוצאות החוצה. כבר בוכים על הכל, אך שורש הבכי הוא מהצער והכאב על ביטול תורה.

האבלות של החורבן, האבלות ביום תשעה באב, ללא היסח הדעת ובבכי של "אוי מה היה לנו", דמעה של בית ראשון, דמעה על בית שני, דמעה על ביטול תורה, על הירידה הנוראה של כלל ישראל, מחמת שהיסוד של היהדות הזדעזע, דמעות אלו הם הבונים את ביהמ"ק – הם מקרבים אותנו שוב אל הקב"ה. שהרי אי' בגמ' ש"מיום שנחרב ביהמ"ק מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים" אך דמעות כן מסוגלות לפרוץ חומה זו וכדאי' "כל השערים ננעלו שערי דמעות לא ננעלו" (ב"מ נט.). דמעות הרי נובעים מעומק הלב, דמעות של אמת. עם אמת זו אפשר לבקוע אפי' מחיצת ברזל וכמובא בספרים מהזוה"ק לגבי ימים נוראים על הפסוק "ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה" (ראשית חכמה שער התשובה פ"ד) [רק שיהיו דמעות אמת וכמו שהגרי"ס זצ"ל הזהיר מבכי מזויף]. הצער והבכי על הריחוק מהשי"ת על המצב הרוחני הירוד של הכלל, ושל כ"א בפרט על ביטול ושכחת התורה, הוא עצמו גורם את הקרבה להשי"ת, את התיקון שיביא את הבנין.

Fulfill The Prerequisites

 אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי.  Why does the possuk emphasis the rebuke of Moshe was said only after סיחון ועוג were conquered.  

As with everything else, the conquest of the nations of Eretz Yisrael and of Sichon and Og represent a spiritual fight for every individual according to the chassidic books. 

The chassidic seforim say that the 7 nations of Eretz Yisrael each one represents one of the 7 middot which is optimized by one of the nations.  The final three nations conquered only in the times of the Mashich represent the three facilities of the brain which can be purified only in the days of the future.  Where do Sichon and Og fit on the map?  

Rav Tzaddok says that Sichon מלך חשבון, bearing the same word as calculation is the power which goes against the kedusha of the brain of a person.  Og the king of בשן אשר יושב בעשתרות באדרעי is the power against a person's heart, היינו לעשות את הלב כאבן לבל להתפעל בדברי תורה, ועל זה רומז רש"י ז"ל עשתרות, לשון צוקין וקשים כמו עשתרות קרנים.  The Sfas Emes cites his grandfather, the Rim, that is why it is only after the killing of the Sichon and Og, when the hearts and minds of Klal Yisrael were opened could that the mussar of Moshe could be heard.  He adds that we wear the tefillin of the head and the hand to counterbalance the Sichon and Og powers and open our hearts and minds.  בשם מו"ז ז"ל על פסוק אחרי הכותו שקודם זה לא הי' יכול להכניס הדברים בלבם של ישראל. שהמה היו קליפות גדולות. סיחון מלך חשבון שורש המחשבות רעות ונגד זה תפילין של ראש. עוג בעשתרות באדרעי המעשה ונגד זה תש"י כו' עכ"ד (5640).  

The Midrash Shir Hashirim (4:3) says all those that went to fight against Midyan never erred and wore the tefillin of the head before that of the hand.  Why was this a prerequisite for the war against Midyan?  The Nesivos Shalom explains that the war against Midyan was waged to fight against the tumah that Midyan pervaded against the heart with the seduction of their daughters and of the mind for they convinced them to serve avodah zarah.  The tikkun must go in the same order as the problem, fix the heart and afterward the mind, tefillin shel yad followed by tefillin of the head.  

The possuk in Vezos Haberacha says וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד.  The Daat Zekanim says פי' הרב בכור שור כי כשהיה מכה והמוכה מגביה זרועו שלא יכה בראשו היה חותך הזרוע שלפני הראש והראש עמו ומעמיק המכה עד סוף הכתף.  What is the purpose for this greatness to be able to knock off the head and arm with one blow?  The Gra says since warriors have to be careful from sin, even so slight as talking between the tefillin of the hand and the head, they had no separation therefore middah keneged middah they chop off the head and hand in one fell swoop.  The people of shevet Gad have control over their minds and hearts.

This is why it is the people of Gad and Reuvain who are the head and hand masters are the ones to take over the lands of Sichon and Og who are the dark side of the head and heart.  That is why the parsha of Gad and Reuvain follows after the war against Midyan (Rav Baruch Rosenblum.)  

The Shem MeShmuel Vayetza adds that Og himself is a power that goes against the heart and head,  וי"ל דכמו שאדרעי מלשון דרועא מקביל לתפלה של יד, כן עשתרות קרנים שקרנים הוא בגובה הראש, היא קליפה מקביל לעומת תפלה של ראש, כי תפלה של ראש הוא כמו קרנים בגובה הראש.  The Gemarah Berachot (54b) says that Og took a rock of 3 parsa and was going to drop it on Yisrael but the grasshoppers came and were eating away the rock and his teeth were widened so he couldn't drop it.  Rabbi Pinchas Freidman says the three parsa are the three facilities of the bread that Og wanted to contaminate.  Why is it his שיניים, his teeth which do him in?  The Bnei Yissascher (Nissan maamer 5 siman 14) says that it is the tooth of the rasha which became elongated because the letters of רשע have the bad letters of רע in them but the letter ש with three prongs corresponding to the three Avot is a letter of holiness dragged along with the רע.   When the ש, the שני רשעים is broken the רע is left to be discarded.  It is the ש engraved on the tefillin of the hand and the head which counteracts the power of Og.

However, it still needs to be explained what is the difference between the battles of Sichon and Og and those against the nations of Eretz Yisrael?  Sichon and Og are the gatekeepers of Eretz Yisrael.  Even before one wishes to purify their heart and mind, they first must be opened up.  ומלתם את ערלת לבבכם, the heart has to be opened.  That is what the battle of Sichon and Og is about, to open the gateways to the minds and hearts to allow them to be filled with holiness.

כל המתאבל על ירושלים רואה וזוכה בשמחתה.  The Kedushat Halevi says that זוכה can mean זכות, purified.  One who purifies themselves will be able to see Yerushalayim.  Only after opening one's heart can one merit to see Yerushalayim.

Pain No Gain