Thoughts On Rashi

Rashi in three places (that I remember) in the parsha refers to the idea that the possuk talks about a normal scenario.  See the Rashi 21:28 why the possuk talks about an ox goring.  Again in 22:17 to explain why the Torah uses the feminine term to refer to a sorcerer.  The hat trick is in 22:30 why the Torah refers to the terafeh being outside, in the field.  אף בבית כן, אלא שדיבר הכתוב בהווה, מקום שדרך בהמות ליטרף, וכן (דברים כב כז) כי בשדה מצאה, וכן (שם כג יא) אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, הוא הדין מקרה יום, אלא שדיבר הכתוב בהווה. ואונקלוס תרגם ובשר תליש מן חיוא חיא, בשר שנתלש על ידי טרפת זאב או ארי, מן חיה כשרה או מבהמה כשרה בחייה  However, what I don't understand is why Rashi here brings additional support to this idea from other places, why didn't he bring the supports the first time and why does he bring support from other places if the same principle was already stated in this parsha?  

Question 2: Rashi at the end of last week's parsha cites Rebbe Yishmoel that there are 3 times the word אם means an obligation.  רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ משלשה ואם מזבח אבנים תעשה לי, הרי אם זה משמש בלשון כאשר, כאשר תעשה לי מזבח אבנים לא תבנה אתהן גזית שהרי חובה עליך לבנות מזבח אבנים, שנאמר (דברים כז ו) אבנים שלמות תבנה, וכן (שמות כב כד) אם כסף תלוה, חובה הוא, שנאמר (דברים טו ח) והעבט תעביטנו. ואף זה משמש בלשון כאשר וכן (ויקרא ב יד) ואם תקריב מנחת בכורים זו מנחת העומר, שהיא חובה, ועל כרחך אין אם הללו תלוין, אלא ודאין, ובלשון כאשר הם משמשים.  The second place is in our parsha and Rashi on 22:24 on אם כסף תלוה cites the same explanation.  The question arises in regard to the third place, ואם תקריב בכורים.  We would except Rashi to give the same explanation, however there (Vayikra 2:14) he says the following: הרי אם משמש בלשון כי, שהרי אין זה רשות, שהרי במנחת העומר הכתוב מדבר, שהיא חובה, וכן (במדבר לו ד) ואם יהיה היובל וגו'.  Why does he omit Rebbe Yishmoel's name (really we need to understand in the other two places why he cites the name,) and why is there a fourth verse about yoval introduced?  And if there is a fourth verse, doesn't that contradict Rebbe Yishmoel that says there are only three places that אם is an obligation?