וירא העם כי
בשש משה ובגמ' שבת פט. אל תקרי בשש אלא באו שש.
צ"ב מה נ"מ באיזה שעה הם סברו שמשה יבא ומה איכפ"ל אם היה
שעה ששית או שעה אחרת? עפ"י פנימיות
זה לא סתם שעה אלא זה מורה על מהות ותוכן החטא של כלל ישראל כמו שיתבאר.
השם של החודש
הזה הוא תמוז. מהו תמוז? רש"י יחזקאל (ח:יד) פ': מבכות את התמוז – דמות א׳ שמחממו׳ אותו מבפני׳ והיו עיניו של עופר׳
והם נתוכין מחום ההיסק ונראה כאלו בוכה ואומרת תקרובת הוא שואל. וא"כ
צ"ב למה בוחרין בשם ע"ז להיות שם של החודש?
כל הענין של יז' בתמוז התחילה ע"י חטא
העגל. חטא העגל היה חטא של פירוד בין ו'
לז'. הם אמרו עכשיו בשש, אין קשר בין
ניהוג העולם והקב"ה. השם של החודש
הוא שם של ע"ז שאנשים חושבין שיש בה כח שמכחישין במלכות שמים, שה' מנהיג
הכל. וזה היה הגורם של כל הגלות. הפירוד הזאת (שנתחדש כבר בדור הפלגה עיין שיעורי
דעת) הוא הסיבה שממנו בא כל החטאים.
מלבד מה שתמוז הוא
שם ע"ז יש בו גם רמז למעליותא והיינו שמורכב ממלת תם ו' ז'. היינו שיש בו רמז לחיבור בין ו' לז'. ז' הוא ספירה השביעית, מלכות, ההכרה של מלכות
שמים. ו' הן הו' מדות, הו' קצוות של העולם
שהעולם נראה בפירוד ממלכות שמים. ועבודת
בנ"י הוא כמשכ' בפסוק ישעיה (מ"ג:כ"א) עם זו יצרתי לי תהלתי
יספרו. זו היינו החיבור בין ו' וז', לחבר את העולם אם הבורא.
בתוך המכה של תמוז, מונח הרפואה. יש לנו כח להפוך את תמוז לתם ו'ז'.
(עפ"י לקוטי תורה שלח יג: ושבילי פנחס תשע"ג.)
(עפ"י לקוטי תורה שלח יג: ושבילי פנחס תשע"ג.)
וענין זה מבואר גם בשם הפרשה שלנו. למה נקרא הפרשה ע"ש רשע, שונה ישראל כמו
בלעם? אלא דזה גופא הוא ביטול הכי גדול
שייך לו, שלא רק שכחו נתבטל אלא להיפך, הוא גרם ברכות גדולות לכלל ישראל. ומה שמוזכר שמו בשם הסדרה זה גופא הוא הביטול
הכי גדול ששייך לו. ולכן מה שהפרשה נקרא על
שמו זה גופא הוא קיום של שם רשעים ירקב (עפ"י לקו"ש חכ"ג.)
וגם י"ל דבר זה מרומז בחג הגאולה של
האדמו"ר הקודם של חב"ד, הריי"צ, ביג' תמוז (שחל בשבוע הזאת,) שאותיות
ו' וז' עולה ביחד למספר יג'. גאולה של אדמו"ר
זה לא גאולה פרטית אלא זה דבר ששייך לכל כלל ישראל. ובחג הזאת נתגלה במקצת הענין וגילוי המהות הפנימיות
של חודש תמוז, שמה שהוא התחלת הגלות באמת הוא מפתח הגאולה. ובודאי לא במקרה הוא שמספר יג' עולה בדיוק בחשבון
של מלת אחד, שע"י חיבור ו' עם ז' מתגלה אחדות הויה.
שבת הוא פנימיות השבוע ולכן כל הפנימיות של
התחלת הזמן שאנחנו מזכירין את ענין וימי הגלות מונח בתוך השבת שחל בו. ולכן בשבת הזאת קורין בפרשת בלק נבואות על הגאולה! איך זה מתאים לשבת של יז' תמוז, לכ' הוא היפך
כל הענין? אלא כנ"ל שבתוך הנעול של
גלות נמצא המפתח של גאולה.
הקושיא למה נקטו שם עבודה זרה לשמות החדשים הוא באמת קשה על כל החדשים שכלם לקחו מגלות בבל אף אם אינם עבודה זרה
ReplyDeletecorrect
ReplyDelete