The Seforno learns the question of the son, מה זאת isn't referring to the story of יציאת מצרים as the haggadah takes it to mean, rather its a question on the mitzvah of פטר חמור. Of course, this fits better in the juxtaposition of the pessukim. In his words: מה זאת – פדיון פטר חמור, שהוא בהמה טמאה ולא תחול עליה קדושת הגוף, ועריפת פטר חמור אם לא תפדה. בחזק יד הוציאנו ה׳ ממצרים – בחוזק ידם של מצרים הוציאנו ה׳, כאמרו ״ותחזק מצרים על העם״ (שמות י״ב:ל״ג), באופן שלא יכולנו לשאת נכסינו בעגלות כמנהג מצרים, והוצרכנו לשאת בחמורים, ונעשה בהם נס שהספיקו לזה בכמו רגע, וחלה עליהם איזו קדושה ראויה לפדיון.
Rashi says פטר חמור – ולא פטר שאר בהמה טמאה. גזירת הכתוב היא, לפי שנמשלו בכורי מצרים בחמורים, ועוד שסייעו לישראל ביציאתם ממצרים, שאין לך אחד מישראל שלא נשא עמו הרבה חמורים טעונים מכספה וזהבה של מצרים. What does this mean, if its a גזירת הכתוב, then why add reasons?
Rashi explains the reason for עריפת פטר חמור that הוא הפסיד ממונו של כהן, לפיכך יופסד ממונו. What money did he lose, he didn't get the שה in its place yet? In Likutay Sichos volume 36, the Rebbe says we see that Rashi holds that the kohan is considered to have a זכות in the donkey at least according to the amount of the שה that would be needed to redeem it. According to this, it should come out that the פדיון of the sheep is because of the ownership the kohan has over the donkey. The Meshech Chachma here on the possuk assumes these mitzvot applied immediately and wonders since the kohanim didn't gain there kedusha yet, what did one do with the שה of the פדיון? He says one would just do the פדיון and then eat the sheep. It is clear according to him that the mitzvah of the פדיון has nothing to do with the rights of the kohan in the donkey.
Rav Kook sees in the kedusha of the donkey a message for our generation (Letters volume 2 #555.)
No comments:
Post a Comment