איתן שבנפש

לעילוי נשמת הסבתא שלי, שולמית בת דוב יהודה/ שרה שאשע, שיום אזכרה הראשונה שלה היא היום, כח תשרי. אנחנו הגענו עכשיו לסוף חודש תשרי, וי"ל קצת הרהורי דברים בענין מהות החודש.  ספר התניא בפ"א מתחלת "תניא [בספ"ג דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפי' כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע."  וצ"ע שהגירסא לפנינו אינו תניא, אלא דרש ר' שמלאי? יש מציינין שמצינו מקורות שבאמת שמועה זו היא ברייתא אבל אפי' יכול למצוא איזה גירסא ככה, מ"מ למה בחר בו אדמו"ר הזקן ולא בגירסא שיש לפנינו?  הצמח צדק (הובא בשיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ג עמ' 95) מסביר שתניא הוא אותיות "איתן", שיש בתניא הכח לעורר האיתן שבנפש ויפעול בו התחזקות בעבודת ה'.  וכונתו עפ"י משכ' אדמו"ר הזקן (בפרשת ראה) שיש איתן שבנשמה.  היינו הרצון החזק שיש בפנימיות נש"י לעשות רצון הבורא נקרא איתן הנפש. ובמילים אחרות זה נקרא חכ' שבנפש. (עיין משכ' בזה פה.) וזהו הסוד של "משכיל לאיתן", שאיתן מקושר אם השכל שבנפש.  ויש להוסיף משכ' באיגרת הקודש שלו שהנפש יותאית מד' אותיות של שם הויה וי', ה' הוא חכ' ובינה וזהו האיתן שבנפש. והוסיף אדמו"ר שנחל איתן היינו הו' שבנפש (שו' היינו המשכה כמו שהנחל ממשכת והולכת,) שהמוחין משפשטים להמדות.  (ע"ע תניא קונ' אחרון ד"ה וצדקה כנחל איתן.)  וביאר הצמח צדק שע"י לימוד התניא נעשה התעוררות באיתן שבנפש וכדי לרמז לזה בחר אדמו"ר הזקן במלת תניא. (נקודת הדברים לקשר מילת תניא אם מילת איתן כבר נמצא בתיקו"ז תיקון כא.)

וי"ל לפ"ז זהו הטעם שעורפין עגלה ערופה בנחל איתן. שחלל במובן רוחני הוא זה שנפסקה דביקותו בהקב"ה - מקור חיותו.  ואין הכונה שפסק לגמרי הקשר שלו אם הקב"ה אלא שעושה המצות בלי שום חיות אלא רק כמת שחסר כל רגש.  מה שמת הוא הזרם בין חכמת הנפש והמדות.  ולכן התיקון לזה הוא לערוף העגלה בנחל איתן להמשיך המוח להמדות.  

הפסוק במלכים א (ח:ב) אומרת וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ כׇּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּיֶ֥רַח הָאֵתָנִ֖ים בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי. למה נקרא תשרי ירח האיתנים? מסביר הגמ' בר"ה (יא.) שאיתן הוא מלשון תקיף ולכן תשרי נקרא איתן משום שהוא תקיף במצות או שנולדו בו איתני עולם (האבות.)  תשרי הוא זמן שהחכמה שהנפש שנתכסה בלכלוך כל ימות השנה יש לו זמן של התעוררות וצחצוח הנפש.  אבל סוף החודש הוא הנחל איתן – הזמן להמשיך כח התעוררות זאת לתוך עבודתנו כשאנחנו חוזרין לימות השנה והמים רבים שיש בו.