The midrash (46:7) says [skipping some of the opinions,] וּמֵהֵיכָן נָטַל משֶׁה קַרְנֵי הַהוֹד רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר עַד שֶׁהָיָה כּוֹתֵב בַּקּוּלְמוֹס נִשְׁתַּיֵּיר קִמְעָא, וְהֶעֱבִירוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּמִמֶּנּוּ נַעֲשׂוּ לוֹ קַרְנֵי הַהוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. The Chanukas Hatorah says about this midrash:
What we learn from here is that holiness is found in perfection of בין אדם לחבירו. In being able to be מוסר נפש , literally נפש, to lay down your own ruchnious in order to help out someone else.
Wow. That's a beautiful vort.
ReplyDelete