The Seforno at the beginning of Mattos says וידבר משה אל ראשי המטות... זה הדבר אשר צוה ה׳ – כשאמר בהר סיני ״ולא תשבעו בשמי לשקר, וחללת״ (ויקרא י״ט:י״ב), היתה הכוונה שהאיש הנודר או נשבע ״לא יחל דברו״, כי בחללו דברו הוא מחלל את ה׳. אבל האשה שאינה ברשות עצמה, לא תהיה מחללת אם יפר המיפר. Why is violating one's neder considered a chillul Hashem? His dibbur is mechullul but how is that a chillul Hashem when there is no mention of G-d's name in a neder?
Rabbenu Yona on Pirkay Avot (1:17) says שהיו החכמים הקדושים עושים עצמן ככלי שרת שאין משתמשין בהם דברים של חול. The Shem Mshmuel (first piece) says that is why there is an issur of בל יחל on one's neder because it creates kedusha, "בילקוט בשם ספרי זוטא ישראל בבל יחל ואין או"ה בבל יחל, להבין הטעם י"ל עפי"מ שאמר כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בטעם הנדרים שיהי' בכחו של אדם לעשות בדיבורו הדבר קודש שיעשה הוי' וצורה חדשה בהדבר, עפ"י דברי הר' יונה דמי ששומר פיו נעשה פיו כלי שרת, ע"כ כמו שכלי שרת מקדשין את המנחה הניתנה לתוכה, כן הדיבור היוצא מפיו הוא קדוש ובכן יכול לקדש את הדבר עכתדה"ק." (See there what he elaborates based upon this.) The Pardes Yosef brings a remez to this from the parsha of tuma in Chukas (19:15) וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא, any mouth that is not closed off from forbidden words is tamah for one can't speak bad things and contain Torah.
In light of this we can understand the Seforno (a little) that one who is mechellal their word it is like a chillul of kodesh which is a chillul Hashem. In the words of the Sukkot Dovid:
No comments:
Post a Comment