Changing Of The Guard

What is the connection between the many events of our parsha from the acts of Pinchas, the count of Klal Yisroel to the benot Tzelafchad, appointment of Yehoshua and the korbanot? צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם.  Rashi says the command is to constantly hate the Middyanim.  Why is this command given here if the battle only takes place in next week's parsha and why is there is such a commandment to hate the Midyanim more than any other enemy? 

The Or Hachayim (elaborated on in Netivot Shalom) commandment here is not to wage war against the Midyanim.  That command is in next week's parsha.  The command here is to be disgusted with the sin caused by the Midyanim.  In the words of the Or Hachayim, "G'd now advised the Israelites to harass the Midianites, etc. The idea was to implant in the Israelites a hatred against the people who had caused them to commit their respective sins. They were also to develop a revulsion against anything that appeared good and permissible which these people had to offer to the Israelites such as the fruit of their orchards, etc. They had to realize that anything which originated with people such as the Midianites was disaster in disguise." (From Sefaria translation of the Or Hachayim.)  Before doing battle with the Midyanim it was necessary to appreciate the tremendous evil that was caused to afflict a spiritual divide between Klal Yisroel and Hashem.  Only after such an appreciation could Klal Yisroel be ready for battle.  There had to be a hitorerut from Klal Yisroel at to the evil that had befallen them in order to complete the cleansing of the sin.

Sfas Emes (5640) explains that is the common theme running through the beginning of the parsha.  The days of the midbar generation were coming to a close.  A new chapter in Jewish history was about to be written.  The days of  open miracles way above anything Klal Yisroel was deserving of was no more.  It was the time that they were about to enter Eretz Yisroel.  The chapter of the avodah of Klal Yisroel on their own was about to be written.  That is symbolized by the new count.  "סמיכות פרשיות הללו כהונת פינחס וצרור את המדינים והמנין ופטירת משה רבינו ע"ה. הענין הוא כי עתה התחיל להיות הנהגה אחרת של דור באי הארץ. לכן הי' מנין חדש."  The Sfas Emes ends the paragraph in brackets "[וי"ל בזה ג"כ הפי' וידבר משה ואלעזר כו' צריכים אתם להמנות. פי' שהמנין הי' ע"י התעוררות עצמות נפשותיהם כנ"ל]."  What is the לאמר?  Rashi says אמרו להם: צריכין אתם לימנות מבן עשרים שנה.  It is a count that Klal Yisroel must do on their own to attach their self to Hashem.

The days of Aharon Hakohan, a kohan presented with the honor by Hashem were gone and the new kohan taking enter stage is Pinchas who merits the kehuna based upon his own actions.  The act of Pinchas, an act of קנאות is the definition of a hitorerut by an individual because the halacha does not openly sanction such an action. "וכמו בדור המדבר ניתן להם אהרן הכהן כך בדור זה הי' כהונת פנחס. רק מקודם הי' במעלה עליונה למעלה מהטבע בכחו של מרע"ה ולכן כהונת אהרן הי' מתנה משמים. ופנחס בדין זכה לכהונתו כי הי' לפי השתנות הדור שהתחיל עתה להיות עבודת האדם והתעוררות שלמטה בחי' תורה שבע"פ. וזה עצמו ענין קנאין פוגעין בו. שהוא אינו בר מות בסנהדרין שעפ"י הדין א"י להמיתו, ורק מי שמקנא לה' נשתנה הדין להורגו שכן דין התורה. נמצא שבנ"י משנים במעשיהם כל הנהגות התורה. וזה ענין תורה שבע"פ שהכל ניתן מסיני רק שבנ"י צריכין להוציאו מכח אל הפועל. ומה שמרע"ה לא הרג את זמרי רק פינחס לא הי' פחיתות למרע"ה רק שבא פינחס ונטל את שלו ובאמת דורו של משה רבינו ע"ה ע"י שהיו גבוהים מאוד לא הי' ההנהגה בכח האנשים רק בהנהגה עליונה. שבטל שכל וכח השגת האדם במדריגה רמה כזו. ואח"כ שנשפלו הדורות ניכר ונצרך התעוררות התחתונים כנ"ל. וכמו שנתבטל מאור הלבנה כלפי השמש." 

That is followed by the command to Klal Yisroel to awaken hatred against the Midyanim, to prepare themselves for the battle.  Their own input is required.  "ולכן כתיב צרור את המדינים כו'. עליכם לאייב אותם. כלומר שהי' הכאת המדינים בצירוף שנאת בנ"י. הן הדברים שכתבנו שהתחיל התנהגות בהתעוררות התחתונים. ומלחמות הראשונות הי' הכל רק בנפלאות הבורא בלבד. ואדרבא כתיב ואתם תחרישון."  

We can add to the Sfas Emes that is the hemshech of the ideas in the parsha.  The daughters of Tzelafchad have a new parsha given because of their own initiative.  As the days of the generation of direct orders from G-d are closing Moshe recognizes the need to appoint a leader that can direct the new generation, the generation of באי הארץ.  Moshe way have even been wary and frightened of the new path that Klal Yisroel had taken, afraid of all the the initiative, of possible reforms to all that he had built and may have wanted a leader that could ebb the tide, possibly stop the changes and continue the way of the old guard.  But Hashem said that is not to be.  There is a new path for Klal Yisroel now.  The previous Sfas Emes (last piece in 5639) says בפסוק צו את בני ישראל כו' ברש"י ומדרש עד שאתה מצוני על בני צוה בני עלי. הענין הוא דיש לחם מן השמים ומן הארץ. והיא בחי' תורה שבכתב ושבע"פ. ומרע"ה הוריד התורה מן השמים לארץ והמן דכ' הנני ממטיר לחם מן השמים כו'. ורצה מרע"ה להשאיר זאת גם אחריו. אבל באמת התחיל עתה בחי' לחם מן הארץ היינו התקרבות מצד התחתונים לשמים היינו צוה את בני עלי. והיא בחי' הקרבנות וכן תפלה שבמקום תמידין איתקן והוא עבודה שבלב פי' ע"י השתוקקות בלב להתדבק בשורש עליון אם כי עתה נפלנו אחורנית יכולין לחזור למקומנו הראשון.  It is now the time for korbanot, of the avodah of Klal Yisroel.  Moshe doesn't have to be worried about the honor of Hashem and his directives being fulfilled, it is time to give reign to man to express themselves in approaching G-d.  That is why the parsha of korbanot follows the appointment of Yehoshua.  It is the first mandate of the new regime.  The new mission statement is for man to serve Hashem through his own actions.  It is no longer the times of open miracles but rather אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם, the daily offerings to Hashem, slow and methodical growth within a person's capabilities.