This post is based upon lectures by Rabbi Yehoshua Shapira and Rabbi Y.Y. Jacobson.
וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאׇהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת י״י֙ אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ. It was never recorded in Shelach that they hated Hashem? Furthermore, if Hashem hates them why did he take them out of Egypt and continue to do so many miracles for them?
Klal Yisroel had pent up anger held within them back from their days of torture in Egypt. They were oppressed and had no where to turn. After the liberation they were rushed out through showers of miracles and never had the time to heal the anger that was deep in their hearts. When one thing started going awry that anger became reawakened. Klal Yisroel never said explicitly G-d hates us at the time of the meraglim but they were the feelings that were awakened within their souls. When Moshe is recounting the episode he acknowledges those feelings to warn Klal Yisroel that they must be eradicated from within their souls. Because Klal Yisroel had so many feelings of anger they saw everything their glasses of anger and saw hatred all around them. That led them to believe that indeed G-d hated them. כמים הפנים לפנים.
The Midrash (16:20) says וַתִּשָֹּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה יב, ח): נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ, אוֹתוֹ קוֹל שֶׁבְּכִיתֶם, גָּרַם לָכֶם לִהְיוֹת שְׂנוּאִין, Sfas Emes (5643) says בפסוק ותאמרו בשנאת ה' כו' ע"ז דרשו חז"ל נתנה עלי בקולה כו'. כמו שהי' חטא זה התחלת הגלות שבאמת השי"ת אהב את דור המדבר ומ"מ עי"ז החטא שהיו אומרים בשנאת. נהפך ונאמר ע"כ שנאתי'. Klal Yisroel's perception of hate led them to a path of destruction. Something that was not there turned into an impasse that forced the churban. Their perception of hatred created a reality. The Sfas Emes continues that this also teaches us the road to geulah. מכ"ש שיש לנו ללמוד שמדה טובה המרובה כשבנ"י מקבלין יסורי הגלות באהבה ומאמינים כי הוא חסד הש"י כמ"ש אשר יאהב ה' יוכיח לכן בנ"י המה מדוכאים בעולם. יוכל להיות זאת מפתח של הגאולה. If one accepts the mussar of Hashem, the hardships, הגם שהיו יסורי משפט ודין and is able to cope without feelings of hate but to understand the great love of Hashem, that will be the key to the geulah.
The Sfas Emes adds (5642) - בפסוק בשנאת ה' אותנו כו'. וע"ז נאמר נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתי'. כי הקב"ה חשב לטובתנו. וע"י שאמרו בשנאת. נהפך ח"ו לשנאה ויש לנו ללמוד ק"ו מדה טובה המרובה אשר גם בגלותנו עתה שנתגרשנו משלחן אבינו שבשמים. יש לנו להאמין ולבטוח באבינו שבשמים. כי מאהבה הוכיח אותנו כמ"ש אשר יאהב ה' יוכיח. ומתוך אמונה זו יתהפך באמת לאהבה. By believing the golut is for our benefit, than creates the reality that it leads to the geulah and is indeed for our benefit. וזה עיקר פי' אוהב את התוכחות להאמין כי הוא מאהבה כשיודעין שהמוכיח אוהב נאמן הוא. מקבלין התוכחה. ועי"ז נהפך באמת לאהבה. The Sfas Emes explains אוהב את התוכחות means to accept that the rebuke of G-d comes form a place of great love. When one accepts the rebuke in such a fashion, the difficulties themselves become cherished by the person. It beomes tainted through the glasses of love. וע"ז כתי' ע"כ פשעים תכסה אהבה. ואיך יכולין לבא לאהבה כשיש רוב פשעים. רק כשמקבלין התוכחה והעונשין והיסורין מתוך אהבה. ולכן כתי' לכו כו' ונוכחה כו' אם יהיו חטאיכם כשנים כו' פי' ע"י קבלת התוכחה יתלבנו החטאים כנ"ל. The Sfas Emes explains the possuk לְכוּ־נָ֛א וְנִוָּכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר י״י֑ אִם־יִהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִֽהְיֽוּ as the word וְנִוָּכְחָ֖ה being related to תוכחה, by accepting the hardships for one's sins that itself leads to the kapparah.
No comments:
Post a Comment