Cultivating Faith

It is no coincidence that the word אמונה appears only twice in Chumah and once is in this weeks parsha, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.  For H.W. you can recall where the other time it appears.  On the aforementioned possuk the Likutay Moharan #91 says: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (שמות י״ז:י״ב):כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמוּנָה. יֵשׁ אֱמוּנָה, שֶׁהוּא רַק בַּלֵּב. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם אֱמוּנָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים.כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו בִּשְׁעַת נְטִילָה נֶגֶד הָרֹאשׁ, כְּדֵי לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה בְּהַיָּדַיִם, לְהַאֲמִין שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמַּגְבִּיהַּ יָדָיו כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ מְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה,כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:פ״ו): כָּל מִצְו‍ֹתֶיךָ אֱמוּנָה. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה כָּזוֹ, בָּא מִן הָאֱמוּנָה אֶל הַשֵּׂכֶל, וְכָל מַה שֶּׁמַּחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, בָּא אֶל שֵׂכֶל יוֹתֵר. כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַאֲמִין, עַכְשָׁו כְּשֶׁבָּא אֶל אֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, מֵבִין הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן בַּשֵּׂכֶל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה – שֶׁהָיָה לוֹ אֱמוּנָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּיָדָיו הָיָה הָאֱמוּנָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה,עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ – הַיְנוּ לְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַדָּבָר, וְשֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ

Generally people think of אמונה either as an emotion or maybe an understanding but what does that have to do with a person's hands?  How can you believe with your hands?!  This week we celebrated טו בשבט, Rosh Hashana of the trees.  What is the celebration, there is no fruit to pluck, you are just eating the bokser from last year?  

The Gemorah in Shabbos (31a) says אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִכְתִיב ״וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חוֹסֶן יְשׁוּעוֹת חׇכְמַת וָדָעַת וְגוֹ׳״. ״אֱמוּנַת״ — זֶה סֵדֶר זְרָעִים.  Rav Kook comments: היסוד הטבעי הוא הדבר שראוי לבקשו בכל ענין, בין בעניני החומר בין בעניני הרוח, וכאשר האלקים עשה את האדם ישר הנה כל התכונות הטובות הנן מוטבעות בו במקור יצירתו, וההפסד המוסרי הבא בעטיין של הנטיות הרעות הנם הדברים המשביתים את טבע הנפש מטהרה, ע"כ היסוד לכל טובה ולכל מוסר עליון, שהוא האמונה, הוא נעוץ בעומק הטבע הישר האנושי, ומשחיתי האמונה הם עוקרים בחזקת היד המלאה זימה ושוחד את האדם ממקור חייו הטבעיים הרוחניים, הנותנים לו שלות לב ושמחת נפש בעוה"ז ואחרית ותקוה לעוה"ב.  Emunah is about bringing out the natural goodness within a person.  Emunah shares the same word as אומן, a craftsman.  Just as the artisan needs to carefully make the vessel or art they are fashioning, so too a person has to cultivate their emunah.  You have to water and give sunlight to the emunah found within you.  When a person lives there life according to the יסוד הטבעי within themselves, that is living with emunah.  That is the emunah of the hands.  The person's hands act according to the way the branches of emunah from within his/her self lean.  When a person has trust in Hashem, it is not just to a mental or emotional reaction, it is a person surrendering to their inner connection to Hashem.  

The Sifsay Tzaddik is bothered by the language of the possuk, וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ, just say וישימו אבן תחתיו?  He suggests it hints to the inner spark inside a person that is the even sheysia of a person that is inherited from the Avos.  They took the light from that even and put it in the stone that Moshe sat upon in order to arouse the souls of the fighters.  It is by awaking the emunah of a person that one can vanquish Amalek.

We are celebrating on טו בשבט not the fruit but the emunah of the tree.  We are celebrating the fact that despite the bitter autumn and winter, the tree will stirs again.  It is able to find its strength and once again burst forth with fruit.