Teaching Torah

The Rambam counts the mitzvah of Talmud Torah as one mitzvah to learn and to teach, in his words mitzvah #11: היא שצונו ללמוד תורה וללמדה וזהו הנקרא תלמוד תורה, והוא אמרו ושננתם לבניך וכתוב בספרי לבניך אלו התלמידים שהתלמידים קרויים בנים שנאמר יצאו בני הנביאים, ושם נאמר ושננתם שיהיו מחודדים בתוך פיך כשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם לו אלא אמור לו מיד. וכבר נכפל זה הצווי פעמים רבות ולמדתם ועשיתם למען ילמדון, וכבר נתפזר הצווי והזרוז על מצוה זו במקומות רבים מן התלמוד.  Why does he count it only as one mitzvah and not two like the Smag (105-106)? 

It is uniquely in respect to Talmud Torah that we find the concept of a Yissocher-Zevulun pact.  By any other mitzah we don’t find a concept of supporting someone else to fulfill the mitzvah and sharing in the reward.  Why is this uniquely in respect to Talmud Torah?  The mitzvah of Talmud Torah isn’t just to do an act of learning, it is to guarantee the perpetuation of Torah.  That’s why one who supports Torah shares the reward for he is helping guarantee that Torah learning will continue to thrive.  That is why it is one mitzvah according to the Rambam for the yesod of the mitzvah is to make sure Torah continues, not learning per say.  That’s why the Gemorah in Kiddushin (30a) says: אמר ריב"ל כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב (דברים ד, י).  Once there is a three-generation chain, there is a promise that Torah will continue.  That is the point of the acceptance at Sinai.

The Ramban understands that the possuk, רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ tells us a commandment not to forget the event of Har Sinai.  He explains this in his commentary on the possuk and in negative commandments that the Rambam forgot #2 שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיה עינינו ולבנו שם כל הימים. והוא אמרו יתעלה השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני 'בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב וגו. Everyone asks on the Ramban that the Mishna in Avos (3:8) says the possuk tells us a commandment not to forget one’s learning?  Rav Dovid Povarski explains according to the Ramban the prohibition to forget one’s learning is part of the greater picture that one must remember the events of Har Sinai; part of the events was the giving of the Torah.  In light of the previous idea, we understand why remembering Sinai is vital.  It’s not just because that is the foundation of the nation, which is true of course, but it the passing down of the Sinai experience that gives life to the Torah and will enhance the acceptance of the next generation so that they don’t view as some archaic teachings.