מה הקשר בין
הענינים בריש הפרשה מענין הדלקת הנרות לפסח שני ונסיעות של המחנה? רש"י אומר שפרשת פסח שני נכתב שלא
עפ"י סדר זמני וצריכין להבין למה באמת נכתב שלא בסדר הזמני? עוד למה דוקא אות נ' הפוכה נבחר להיות סימן של
פרשה חדשה? ולמה בא דוקא פרשת ויהי בנסוע
הארון להפסיק בין הפרעניות (עיין שבת קטז)?
בלקו"ת אדמו"ר
הזקן מסביר הפמיניות של הדלקת שבעת קני המנורה ע"י אהרן הכהן הוא שאהרן ידליק
כל הנשמות (שנקראין נר.) המספר שבעה מסמל
כל מיני הנשמות שיש, ששבעה הוא תכלית כל המדות.
אדמו"ר
הזקן כותב כמה פעמים (עיין לקו"ת ריש נשא, מסעי ועוד מקומות) שענין במסעות
במדבר היה כדי להכניע כחות הקליפה שיש אפי' במדבר שאינו מגדל כלום בגלל כח הישות וקליפה שלו.
בתחילת הפרשה לומדין איך להעיר הלב וממשיך הפרשה
בענין המסעות שמבאר הכח שיש להעיר העולם. וכל הכח הזה בא ע"י התורה ויש רמז לדבר שמדבר שהלכו בו ישראל הוא אותיות מדבר, לדבר דברי תורה.
וכ"ז הוא אם
דברים הולכין כפי סדרם אבל לפעמים יש נפילה, יש פרעניות, איך קמים מזה? לכן ניתן לנו פסח שני שמלמד שלעולם יש הזדמנות שניה לתקן מה שעבר.
הפרשה נכתב שלא עפ"י סדר לרמז שתשובה עולה מעל גבי סדר הרגיל. מי שעושה תשובה יכול לעלות במדרגות שלא לפי
הסדר. זהו הנ' הפוך. כמו שביארנו במק"א, נ' זה דרגה למעלה מהשגת
בני אדם. והתורה בא לרמז שאפי' אחרי נפילה
אתה יכול להופכו ע"י תשובה שמגעת עד
שער נ'. (וי"ל שמרומז בההפיכה שהנ' שמסמל מפלתן של ישראל (עיין ברכות ד:,) יכול
להופכו ע"י תשובה להיפוף ממש שיהיה בזה עילוי גדול. עיין מהרש"א במס' שבת.
ובאמת זה אותו יסוד שבגלל שהוא גבוה כל כך
ישנו זו מקום פתח לנפילה אבל מי שמגיע בו בהכנה כראוי יכול לעלות למדרגה הכי גדולה
ולהפוף חושך לאור.) (עפ"י תורת מנחם תשמ"ט, רץ כצבי על חדשים חודש חשון.)
No comments:
Post a Comment