Bring Out Your Water

Why was Moshe instructed to hit the rock in Beshalach but in Chukas he is told to speak to the rock? The Shir Hashirim Rabbah (4:15) says מַעְיַן גַּנִים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה פְּעָמִים כְּתִיב בַּתּוֹרָה בְּאֵר בְּאֵר, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים שֶׁנִּקְנֵית בָּם הַתּוֹרָה,.  There are 48 times the word באר in the Torah to correspond to the 48 קנינים  of Torah.  What is the connection? 

Chazal darshin the shirah of the באר as a reference to Torah.  The Netziv and Sfas Emes explain that it is a reference to תורה שבעל פה specifically.  The event of producing the water from the rock was the transfer from the תורה שבכתב mode to the תורה שבעל פה mode.  The Malbim (20:8) notes that in Beshalach Moshe is instructed to hit a צור but in Chukas he is directed to speak to a סלע.  What is the difference between a צור and a סלע? He says a צור is a hard rock but a סלע is a soft rock that contains water inside of it and if the outer rocky shell is pierced water will be found inside.  That is the תורה שבעל פה.  It is the Torah that is חיי עולם נטע בתוכתנו, it is within our souls an d we just need to cut through the rocks outside to bring it out. That is why the acquisition of Torah is called a באר.  There are deep waters within a person and they just need to be drawn out. 

The Shev Shematsah in the beginning of his introduction says the essence of man is to bring forth the waters that are in his באר.  To not be just a בור that receives but to bring forth new waters. 

 אלא דעיקר בריאת האדם על הארץ אם כי הנשמה במחצבה נהנית מזיו התפארת וכלום חסר בבית המלך אולם גזרה חכמתו ית"ש להורידה למטה לנסותה בקיום מצותיו ושמירת תורותיו וכאשר תצדק הרבה כן תרבה וכן תפרוץ ותגדל למעלה עד אשר תשוב אל האלהים אשר נתנה ביתר עוז ורב אונים וכתיב בזהר שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך כי בהיות הנשמה למעלה אינה אלא בחינת בור שאינו נובע רק מתמלא מאחרים ומצד עצמו הוא ריק ובירידתה אל עולם השפל הזה והשיגה מה שעליה להשיג כגזירת חכמתו ית"ש אזי היא בחינת באר הוא מעין המתגבר ונובע מעצמו ובזה לא יהיה נהמא דכסופא ועיקרא דמלתא דכל דלית ליה מגרמיה כלום עני חשוב כמת כמ"ש בגור אריה דמי באר קרוין מים חיים לפי שהוא נובע מעצמו משא"כ מי בור ולזה עני חשוב כמת ושונא מתנות יחיה ע"ש וא"כ כל זמן היות הנפש במקורה והיא בבחינת בור אין לה חיות, כי מעצמה ריקה היא רק מה שמשפיעין אותה עד רדתה הנה ונובעת מעצמה היא בבחינת באר ויש לה חיות לזה אמר ויפח באפיו נשמת חיים והיינו דעיקר בריאת אדם על הארץ בכדי שתהא הנפש בבחינת באר ותקרא נשמת חיים וזהו אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. That is the תורה שבעל פה.

In Beshalach, Klal Yisroel have just started their journey out of Egypt.  They are empty inside.  There is nothing to bring out of them and one must produce the water יש מאין.  That was the time for hitting the rock.  After years of wandering in the midbar Klal Yisroel developed a connection to Torah and they were filled with water.  There was a Torah inside their souls waiting to be drawn out.  By instruction Klal Yisroel would be able to tap into the water that was inside of them.  Instead Moshe hit the סלע.  The Tikunay Zohar (#21, 44a) says because of this Torah שבעל פה is difficult, it is full of questions and machlokes.  If it had been spoken to then it would have flowed nicely.  וְהַאי סֶלַע לָא נָפִיק מִינָהּ אֶלָּא טִפִּין טִפִּין זְעִיר שָׁם זְעִיר שָׁם, וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת עַל אִלֵּין טִפִּין, וּמָאן גְּרִים דָּא, הַמּוֹרִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּיב מִיתָה, וּבְגִין דָּא שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים, וּבְגִינַיְיהוּ וַיַּךְ מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, דְּאִם לָא דְמָחָא בָּהּ לָא הֲווֹ טָרְחִין יִשְׂרָאֵל וְתַנָּאִים וְאֱמוֹרָאִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה דְּאִיהִי סֶלַע, אֶלָּא אִתְּמַר בּוֹ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְנָתַן מֵימָיו בְּלָא טוֹרַח, וְיִהְיֶה מִתְקַיֵּים בְּהוֹן וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד וְגוֹמֵר (ירמיה לא, לג), וַהֲוָה נָפִיק מַיָּא בְּלָא קֻשְׁיָא וּמַחֲלוֹקֶת וּפְסַק, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ (שם כג כט) הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה הֲוָה שָׁרִי בְּפוּמֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִיהִי סֶלַע עַ"ל ס', דְּאִינוּן שִׁתִּין מַסֶּכְתּוֹת, דְּהָכִי אִיהוּ סֶלַ"ע עַ"ל ס'.  This was a turning point in the development in Klal YIsroel, their ability to tap into the Torah that was inthim and Moshe chose the hard route, to beat it out.

The possuk in the shirah says באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם.  What is the difference between חופר and כורה?  The Malbim says כי כבר הבדלתי (בהתו״ה משפטים סי׳ קט״ז) שיש הבדל בין חפר – ובין כרה – שהחופר הוא החופר בעומק והכורה הוא שכורה מעט ולא בעומק,.  In light of this we can understand that those that are שרים, the great princes of Torah have deep springs full of words of Torah.  Then there are the נדיבי עם, those that desire to come close to Torah.  For them it is כורה, they don't have as deep of a reservoir but they too have a portion in Torah.