The Gemorah in Rosh Hashana (16a) says תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא... וּמִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבִיאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בָּעֲצֶרֶת מִפְּנֵי שֶׁעֲצֶרֶת זְמַן פֵּירוֹת הָאִילָן הוּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ לְפָנַי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּעֲצֶרֶת כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לָכֶם פֵּירוֹת הָאִילָן. How is wheat considered a fruit? Rashi says ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין (דף ע:) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה: It still begs the question, if the pont is to offer fruits to get a beracha in fruits why not bring a fruit offering like bikkurim why bring specifically wheat and have to say it is also a fruit? Rav Tzadok (Tu B'shevat 2) explains וז"ש (ר"ה טז.) הביאו שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ופירש רש"י דאזלא כמ"ד עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה ואמרנו דלכולי עלמא קודם הקלקול היה החטה מין פרי שהיה מוציא גלוסקאות כמו לעתיד דלא פליגי כמ"ש בתקו"ז. אך צריך להבין מה נ"מ שהיה חטה מן אין קודם הקלקול כיון שבזמה"ז אחר הקלקול אינו מין אילן ומה שייך הביאו שתי הלחם שיתברכו פירות האילן. אכן בעצרת זמן מתן לוחות ראשונות שיתברכו פירות האילן. אכן בעצרת זמן מתן לוחות ראשונות נתקן כל הפגם שיהיה כמו קודם הקלקול רק עץ החיים. ועל כן בא המצוה להקריב בעצרת שתי הלחם חמץ שאז מופיע הזמן שיוכלו לתקן כל הפגם שאף השאור שבעיסה יהיה טוב מאד ובבית המקדש היה מופיע בכל עצרת אור זה דמתן תורה שיוכלו לתקן כל הפגם עד"ש (זח"ב קפו א) דלית נהורא וכו'. ולכן השתי הלחם שהקריבו בעצרת בבית המקדש חטה זה מין פירות אילן היה כמו שהיה החטה קודם הקלקול לכו"ע כאמור.
Before the sin man was totally perfect and had no distractions within him that steered him away from the correct thing. In that state there was no need for man to work to produce bread, the bread grew like an apple. Just as man was perfect, bread (which represents the needs of mankind,) was also perfect. After the sin, when there was an ערבוב of טוב ורע the bread also needs to be refined and produced through multiple steps of removing all the impurities until one is able to produce a loaf from the wheat. At Mattan Torah Klal Yisroel was elevated to the state of man before the sin (see for ex. Avodah Zarah 5a.) That level was not sustained to the sin of the עגל. However, there is an imprint of that level which is felt on Shavuot in the Mikdash and that is why the offering is wheat.
The Chazon Eish wries in a letter (volume 1 #13) ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך, הגר עם בני תמותה, וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה. How is a לומד תורה like a מלאך? The Gemorah in Bava Bathra (164b) says אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת אֵין אָדָם נִיצּוֹל מֵהֶן בְּכׇל יוֹם הִרְהוּר עֲבֵירָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה. If everyone sins every day in theses areas how can a person be held accountable, what could one do to avoid these sins? The Maharsha says that an אדם can't avoid these sins but it is one's job to strive to be a מלאך and then one will not be caught up in these sins (עיי"ש דבריו נפלאין.) How can a mere mortal be like a מלאך? The sins come about because one is caught up in the בלבול of the טוב ורע as opposed to the מלאך that sees everything clearly. The Gemorah in Shabbat (129b) says יוֹמָא (טָבָא) דַעֲצַרְתָּא, דְּנָפֵיק בֵּיהּ זִיקָא וּשְׁמֵיהּ ״טָבוֹחַ״, דְּאִי לָא קַבִּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה הֲוָה טָבַח לְהוּ לְבִשְׂרַיְיהוּ וְלִדְמַיְיהוּ. A spirit called טבוח came to kill if the Torah was not accepted. The Maharsha in Sanhedrin (43b) asks why is the spirit called טבוח, it should be called טובח for it comes to kill? He answers that Klal Yisroel by accepting the Torah killed the yetzer harah and hence it is dubbed טבוח. When one conquers their yeter harah, when the רע is removed then everything is clear and a person is like a מלאך. That is how Klal Yisroel were elevated to say נעשה ונשמה, רז שמלאכי השרת משתמשים בו. That is what the Chazon Eish wrote that a לומד תורה engages in killing the ytzer harah and that elevates one to be a מלאך free from the sins of אדם. Such a person who takes the lesson of Shavuot and lives with it throughout the year has a מעין of man before the sin. Hence, ר' נחוניה בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ (Avot 3:5) for such a person is not משעובד to the tremendous יגיעה of making bread for he has purified himself to be elevated above the husks and stalks in life.
No comments:
Post a Comment