Uprooting Sin

The possuk (29:17) says פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה.  The Pnei Menachem says that the first letters of the words שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה spell out the word שופר.  The שופר has the ability to remove even  habits that have deep roots within a person's soul.  This is the bar of teshuva, not only to correct actions but to completely uproot the roots of all sin.

The Gemorah in Avodah Zarah (45b) says regarding avodah zarah that not only must it be removed, but if it is a tree even the roots must be completely uprooted.  The Bear Mayim Chayim says this is a lesson in uprooting the אל זר inside a person.  In his words parshas Metzorah (14:2): ועל כן אם רואה אדם שבא לידי עבירה בשוגג או במזיד קלה או חמורה ורוצה לשוב בתשובה. אם לא ישוב רק על העבירה שעבר ולא יתן לב לעקור המדה הרעה מלבו שממנה בא לעבור העבירה הלז הרי הוא קרוב לחזור לסורו ולמחר יחזור ויעבור כיון שעדיין תאות המדה חזקה בלבו. ולזה אמרו ז"ל מפני תקנת השבים הרוצה לעקור עבודה זרה מארצו, שרוצה לעקור העבודה שהיא זרה שהיא העבירה שלא לבוא עוד לעבור העבירה הזו. אין לו תקנה כי אם לשרש אחריה לחפש בשרשה מאין נמשך אליו שיבוא אל העבירה הלזו מאיזה מדה רעה בלבו. וכאשר יעקרנה בשרשה שיתן אל לבו בכח מוחו ושכלו להבין בגנות ומיאוס וחומר כל מדה ומדה. ויעקרנה מלבו לגמרי באופן שתהיה בזויה ומאוסה בלבו מכל וכל שלא ירצנה בשום אופן ואז יהיה נכון לבו בטוח בה' שלא יחזור לסורו ולא יעבור עוד למרות את פי ה' אלהיו בזה.

In the intro. paragraph to vidduy we say אבל אנחנו ואבותינו חטאנו.  We understand that we are confessing our sins, but why drag אבותינו into the mix? The Briskor Rav explains that in vidduy there lies a double obligation, the confession of every individual and the confession of the tzibbur. The אנחנו is acknowledging and doing vidduy for our individual sins but there is also the need for the vidduy on אבותינו, on the tzibbur. The source is an open possuk in Vayikra (26:40) וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם.  With that idea the Rav explained the possuk in this weeks parsha, וְשַׁבְתָּ֞ עַד־י״י֤ אלקיך וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ, why add וּבָנֶ֔יךָ?  For אתה is the vidduy of the individual and וּבָנֶ֔יךָ is the vidduy of the tzibbur. However, it still needs explanation why mention the vidduy of the tzibbur as אבותינו and not as והקהל, why pick on the earlier generations?  According to the above idea we can say that we mean to acknowledge and recite vidduy for the root of the sins, the seeds that were planted already in the earlier times.

Yaakov tells Reuvain פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ. Why mention the פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר, just say כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ?  Yaakov was telling Reuvain the source of the sin, the bad roots that he had to uproot.