Rav Mendel Futofast once asked at a frabragen what is the most important point of a person's life. After the answers were collected, he banged on the table and said, the answer is now! Right now, the most important moment is the present and what one does with it.
The haftorah this week is the beginning of Ch. 2 in Sefer Melachim. It starts וַיִּקְרְב֥וּ יְמֵֽי־דָוִ֖ד לָמ֑וּת וַיְצַ֛ו אֶת־שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ לֵאמֹֽר׃
אָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ בְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָ֑רֶץ וְחָזַקְתָּ֖ וְהָיִ֥יתָֽ לְאִֽישׁ. What does it mean that Dovid told this to Shlomo לאמר, who is Shlomo supposed to tell this to, its a message for himself? the Alshich explains that Dovid told Shlomo to constantly tell himself אָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ בְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָ֑רֶץ. To remind himself that he is constantly coming closer to his final day and there is no time to waste.
The possuk at the beginning of this week's parsha says וַיְהִ֤י יְמֵי־יַֽעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה. Why does it say וַיְהִ֤י יְמֵי־יַֽעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו, just say ויהי חיי יעקב, why the double terminology of יְמֵי־יַֽעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו? In Sefer Likuttim from Arizal it explains that the years of Yaakov were considered days. He didn't view a year as a year, rather as a unit of 354 days in which each day is important and one must accomplish in it.
The possuk (48:20) says יְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֘ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אלקים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה. Why does the possuk say בַּיּ֣וֹם הַהוּא֘, obviously it was that day? The Teferes Shmuel (Alexander) says the beracha was בַּיּ֣וֹם הַהוּא֘ לֵאמוֹר֒. If Epraim and Menashe will constantly tell themselves that today may be our final day. If they act in such a manner, then Klal Yisroel will wish their children to follow that path and bless their children to be like them. It is the appreciation that every day, every minute is important that would be Yaakov's inheritance to his grandchildren. (See Emrei Kodesh(Alexander)[thanks to my friend Z.K. for the m.m.])
Wednesday, January 8, 2020
Tuesday, January 7, 2020
New Cycle Daf Yomi And Vayechi
This week the world started a new cycle of daf yomi. The first Mishna in Shas opens with the mitzvah of krias shema. Why does it open with this mitzvah specifically? The Mishna in Avos (2:1) says רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. The Arizal (Likutay Hashas) and Megaleh Amukos Vaeschanan say that Rebbi uses precisely the terminology of תפארת for he was a continuation of the soul of Yaakov Avenu, who's middah is תפארת. The midrash in this week's parsha (96:5) says about Rebbi בְּחַיָּיו הָיָה דָר בְּצִפּוֹרִי שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהָיָה קוֹרֵא עַל עַצְמוֹ וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְחָיָה יְהוּדָה בְּצִפּוֹרִי שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנִין. רַבֵּנוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה חָשַׁשׁ בְּשִׁנָּיו וְכָל אוֹתָן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא מֵתָה חַיָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִפִּילָה אִשָּׁה עֻבָּרָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. Based upon the above words we understand why Rebbi is connected with Yaakov Avenu. Rashi at the beginning of Toldos says שני גוים בבטנך גיים. כְּתִיב; אֵלּוּ אַנְטוֹנִינוּס וְרַבִּי, שֶׁלֹּא פָסְקוּ מֵעַל שֻׁלְחָנָם לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים (עבודה זרה י"א): Why are these two souls hinted to at the beginning of Toldot? Now we understand that Rebbi and Antenenus are Yaakov and Esav in another form.
Says the Ben Yehoyuda, that's why the first mishna talks about krias shema. The midrash in this weeks parsha (98:3) says אֶלְעָזָר בֶּן אֲחוּי אָמַר מִכָּאן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיאַת שְׁמַע, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְטַר מִן הָעוֹלָם קָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו אָמַר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵל יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲבִיכֶם, שֶׁמָּא יֵשׁ בִּלְבַבְכֶם מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרוּ לוֹ (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ מַחְלֹקֶת, אֶלָּא (דברים ו, ד): ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, אַף הוּא פֵּרַשׁ בִּשְׂפָתָיו וְאָמַר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכותוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל הֲדָא הוּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מִמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁצֶּוִּיתָנוּ עֲדַיִן הוּא נוֹהֵג בָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. Since it is from Yaakov Avenu that we merit the mitzvah of shema, therefore, Rebbi, the nitzut of Yaakov Avenu, starts the first mishna about krias shema.
The Baal Haturim at the beginning of the parsha says the best years of Yaakov's life were the years in Egypt, ד''א ויחי יעקב בארץ שלא חיה ימים טובים בלא צער אלא כמנין ויחי י''ז שנה משנולד יוסף עד שנמכר וי''ז שנה במצרים. Why were these years his best years? The Daas Zekanim last week's parsha (47:8) says מדרש בשעה שאמר יעקב מעט ורעים היו אמר לו הקב"ה אני מלטתיך מעשו ומלבן והחזרתי לך דינה גם יוסף ואתה מתרעם על חייך שהם מעט ורעים חייך שמנין התיבות שיש מן ויאמר עד בימי מגורי כך יחסרו משנותיך שלא תחיה כחיי יצחק אביך והם ל"ג תיבות ובמנין זה נחסרו מחייו שהרי יצחק חי ק"פ שנה ויעקב לא חי אלא קמ"ז: Based upon this we understand that Yaakov would've immediately done teshuva for his "sin" and hence spend the rest of the years of his life working on his simcha and feeling at ease with life. Hence, these years were the best years of his life. This is the message of שמע ישראל. Yaakov wanted to reveal the end. He wished to give over the secrets of life, but it was hidden. The dark clouds of golus didn't permit a clear vision. Yet, despite the unclear future we are still able to say ה' אחד. Based upon this we understand why Berachos opens with the night time krias shema first for it is the message of krias shema that carries us through the long bitter golus. It the krias shema that allows us to write and study a Talmud Bavli in golus. Inside the Eretz Mitzraim, the מיצרים of golus, there is an experience of ויחי יעקב. As the Yismach Yisroel explains ויחי יעקב בארץ מצרים, it is Yaakov that gives us the capability to live (true living,) in the מיצרים that threaten to swallow us.
In the words of the Toldos Yaakov Yosef in the beginning of the parsha: ובזה יובן ויחי יעקב בארץ מצרים ר"ל מן המצר קראתי י"ה דהיינו שנתן לב להבין כי חי החיים שהוא נק' יעקב שבכל עקב ושפלות שם הוא ית' אשכון את דכא והוא בארץ מצרים בכל מיני צער ומצר והוא תואר י"ז שנה מספר שם הקדוש אהו"ה גי' י"ז שם של חסדים וגבורות והטוב המגיע לאדם הוא החסדים והצער הוא מצד הגבורות א"כ שם שמו ית' שוכן וזהו ויחי שנתבטל אז הצער כשנותן דעתו להבין זה והבן.
Says the Ben Yehoyuda, that's why the first mishna talks about krias shema. The midrash in this weeks parsha (98:3) says אֶלְעָזָר בֶּן אֲחוּי אָמַר מִכָּאן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיאַת שְׁמַע, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְטַר מִן הָעוֹלָם קָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו אָמַר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵל יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲבִיכֶם, שֶׁמָּא יֵשׁ בִּלְבַבְכֶם מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרוּ לוֹ (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ מַחְלֹקֶת, אֶלָּא (דברים ו, ד): ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, אַף הוּא פֵּרַשׁ בִּשְׂפָתָיו וְאָמַר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכותוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל הֲדָא הוּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מִמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁצֶּוִּיתָנוּ עֲדַיִן הוּא נוֹהֵג בָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. Since it is from Yaakov Avenu that we merit the mitzvah of shema, therefore, Rebbi, the nitzut of Yaakov Avenu, starts the first mishna about krias shema.
The Baal Haturim at the beginning of the parsha says the best years of Yaakov's life were the years in Egypt, ד''א ויחי יעקב בארץ שלא חיה ימים טובים בלא צער אלא כמנין ויחי י''ז שנה משנולד יוסף עד שנמכר וי''ז שנה במצרים. Why were these years his best years? The Daas Zekanim last week's parsha (47:8) says מדרש בשעה שאמר יעקב מעט ורעים היו אמר לו הקב"ה אני מלטתיך מעשו ומלבן והחזרתי לך דינה גם יוסף ואתה מתרעם על חייך שהם מעט ורעים חייך שמנין התיבות שיש מן ויאמר עד בימי מגורי כך יחסרו משנותיך שלא תחיה כחיי יצחק אביך והם ל"ג תיבות ובמנין זה נחסרו מחייו שהרי יצחק חי ק"פ שנה ויעקב לא חי אלא קמ"ז: Based upon this we understand that Yaakov would've immediately done teshuva for his "sin" and hence spend the rest of the years of his life working on his simcha and feeling at ease with life. Hence, these years were the best years of his life. This is the message of שמע ישראל. Yaakov wanted to reveal the end. He wished to give over the secrets of life, but it was hidden. The dark clouds of golus didn't permit a clear vision. Yet, despite the unclear future we are still able to say ה' אחד. Based upon this we understand why Berachos opens with the night time krias shema first for it is the message of krias shema that carries us through the long bitter golus. It the krias shema that allows us to write and study a Talmud Bavli in golus. Inside the Eretz Mitzraim, the מיצרים of golus, there is an experience of ויחי יעקב. As the Yismach Yisroel explains ויחי יעקב בארץ מצרים, it is Yaakov that gives us the capability to live (true living,) in the מיצרים that threaten to swallow us.
In the words of the Toldos Yaakov Yosef in the beginning of the parsha: ובזה יובן ויחי יעקב בארץ מצרים ר"ל מן המצר קראתי י"ה דהיינו שנתן לב להבין כי חי החיים שהוא נק' יעקב שבכל עקב ושפלות שם הוא ית' אשכון את דכא והוא בארץ מצרים בכל מיני צער ומצר והוא תואר י"ז שנה מספר שם הקדוש אהו"ה גי' י"ז שם של חסדים וגבורות והטוב המגיע לאדם הוא החסדים והצער הוא מצד הגבורות א"כ שם שמו ית' שוכן וזהו ויחי שנתבטל אז הצער כשנותן דעתו להבין זה והבן.
Effect The World
The possuk says Yaakov lived in Eretz Mitzraim, it should have said he lived in Goshen for he didn't live in the entire Egypt? Says the Meshech Chachma: ויחי יעקב בארץ מצרים וכו' הענין. שהאדם יש אחד שחי לעצמו [גם זה טוב] ויש שחי לבני ביתו ויש שחי לעירו ויש שחי לכל העולם וע"ז נאמר וצדיק יסוד עולם. ויעקב אבינו לא בעירו לבד היה חי ולא בארץ גושן לבד רק בכל ארץ מצרים והיינו שפסק הרעב ממצרים שברך לפרעה שיעלה היאור בשבילו. וזה שאמרו אבל כבד זה למצרים ולא לארץ גושן בלבד. שחזר הרעב למקומו אחר פטירתו, ולכן רבינו הקדוש קרי אנפשיה וחייא יהודה י"ז שנים בציפורי היינו שמענוותנותו הקטין כבודו שאינו חי רק בצפורי אבל האמת שר"ח צווח אי לכם עוברות שבא"י הרי שכבודו הגין על כל ארץ ישראל ודו"ק. Yaakov physically lived in one place but his effect was felt in the entire world. As Rav Kook puts it in שיר מרבע, יש שהוא שר שירת נפשו, ובנפשו הוא מוצא את הכל , את מלא הסיפוק
הרוחני במילואו.
ויש שהוא שר שירת האומה , יוצא הוא מתוך המעגל של נפשו הפרטית ,
שאינו מוצא אותה מרוחבת כראוי ולא מיושבת ישוב אידיאלי , שואף
למרומי עז,
והוא מתדבק באהבה עדינה עם כללותה של כנסת ישראל, ועמה הוא שר
את שיריה , מצר בצרותיה , ומשתעשע בתקוותיה , הוגה דעות עליונות
וטהורות על עברה ועל עתידה , וחוקר באהבה ובחכמת לב את תוכן רוחה
הפנימי.
ויש אשר עוד תתרחב נפשו עד שיוצא ומתפשט מעל גבול ישראל , לשיר את
שירת האדם, רוחו הולך ומתרחב בגאון כללות האדם והוד צלמו,
שואף אל תעודתו הכללית ומצפה להשתלמותו העליונה , וממקור חיים זה
הוא שואב את כללות הגיונותיו ומחקריו, שאיפותיו וחזיונותיו.
ויש אשר עוד מזה למעלה ברוחב יתנשא , עד שמתאחד עם כל היקום כולו ,
עם כל הבריות, ועם כל העולמים, ועם כולם אומר שירה,
זה הוא העוסק בפרק שירה בכל יום שמובטח לו שהוא בן העולם הבא.
ויש אשר עולה עם כל השירים הללו ביחד באגודה אחת , וכולם נותנים את
קולותיהם, כולם יחד מנעימים את זמריהם, וזה לתוך זה נותן לשד וחיים,
קול ששון וקול שמחה, קול צהלה וקול רנה, קול חדוה וקול קדושה. שירת
הנפש, שירת האומה , שירת האדם , שירת העולם , כולן יחד מתמזגות
בקרבו בכל עת ובכל שעה.
והתמימות הזאת במילואה עולה היא להיות שירת קודש , שירת אל, שירת
ישראל, בעוצם עזה ותפארתה, בעוצם אמתה וגדלה,
ישראל שיר אל , שיר פשוט, שיר כפול , שיר משולש, שיר מרובע . שיר
השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו. Yaakov sang the shirah of the world.
The Gemorah in Sotah (13a) says ויבאו עד גורן האטד וכי גורן יש לו לאטד א"ר אבהו מלמד שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה תנא כולם למלחמה באו כיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב נטלו כולן כתריהן ותלאום בארונו של יעקב תנא שלשים וששה כתרים נתלו בארונו של יעקב. The Rishonim debate where the 36 crowns came from (see Rashi, Tosfos Shantz, Maharsha.) However, why does the Gemorah emphasis that there were 36 crowns, why do we need to know the number? And what is the significance that they put their crowns around Yaakov?
Many books on Chanukah point out, there are 36 tractates of the Shas (now we have more than that #, but apparently that was the original #.) The 36 crowns came to challenge the 36 lights of the Shas. They were the "crowns of the dark side" that came to challenge the light of Yaakov, the light of Torah. These crowns are the קליפות that feel there power isn't subject to the will of God. That is the source of the 36 כריתות. A person does an action that is such a complete rebellion against God that disconnects his/er soul from its power source. (See Keren Orah on Sotah.) When they hung their crowns on the bed of Yaakov is represented that they acknowledged that ultimately their power came from Hashem. This was the message of Yaakov in Shema Yisroel. Even though there are opposing forces, ultimately even they will realize ה אחד (see וענפיה ערזי אל.)
The Gemorah in Sotah (13a) says ויבאו עד גורן האטד וכי גורן יש לו לאטד א"ר אבהו מלמד שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה תנא כולם למלחמה באו כיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב נטלו כולן כתריהן ותלאום בארונו של יעקב תנא שלשים וששה כתרים נתלו בארונו של יעקב. The Rishonim debate where the 36 crowns came from (see Rashi, Tosfos Shantz, Maharsha.) However, why does the Gemorah emphasis that there were 36 crowns, why do we need to know the number? And what is the significance that they put their crowns around Yaakov?
Many books on Chanukah point out, there are 36 tractates of the Shas (now we have more than that #, but apparently that was the original #.) The 36 crowns came to challenge the 36 lights of the Shas. They were the "crowns of the dark side" that came to challenge the light of Yaakov, the light of Torah. These crowns are the קליפות that feel there power isn't subject to the will of God. That is the source of the 36 כריתות. A person does an action that is such a complete rebellion against God that disconnects his/er soul from its power source. (See Keren Orah on Sotah.) When they hung their crowns on the bed of Yaakov is represented that they acknowledged that ultimately their power came from Hashem. This was the message of Yaakov in Shema Yisroel. Even though there are opposing forces, ultimately even they will realize ה אחד (see וענפיה ערזי אל.)
Thursday, January 2, 2020
Circle Or Line
The Kedushat Levi comments on the agalos that Yosef sent to Yaakov that Yosef was hinting to Yaakov not to be afraid of the golus. In his words, וירא את העגלות אשר שלח יוסף (בראשית מה, כז). רמז לו ליעקב שאל ידאג מהגלות, כי כל זה הוא הסיבה לגאולה, כי הרעה הוא הסיבה לטובה. והנה העגלות הוא לשון עיגול והסיבה הוא נקרא דבר עיגול והרחמים הפשוטים הוא אור הישר והסיבות הם עגולים. Obviously, this is Kabbalistic jargon (everyone's favorite,) from the teachings of the Arizal about אור ישר and עגולים but it can be explained in simple terminology as well.
The circle is the the natural events of the world. The world rotates and we go through the ups and downs of life seemingly leaving G-d out of the picture. As the Sfas Emes Chanukah (5661) puts it: כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך. כי הי' להם חכמה טבעיות וזו החכמה מביא שכחת השגחת הבורא ית"ש ובנ"י נבראו להעיד על הבורא שהוא מנהיג כל הטבע. יון גי' גלגל. שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות. It appeared that Hashem was abandoning Yaakov to the downward spiral of the circle as he was forced into golus. Yosef was informing Yaakov that the downward spiral is just a means to the end. Even though as going down the spiral things seem to be spinning out of control, its just the opposite. There is a need to go down in order to be able to bring out a greater good. As the Sfas Emes continues, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל עפ"י הנהגה עליונה. וכמ"ש בספרי קודש אנכי ה' אלקיך. אלקיך גי' גלגל. וגי' היה הוה יהיה. שמאתו בא כל אלה הגלגלים שמתהפכין תמיד מראשן לסופן הכל לכבודו ברא להודיע שהוא ראשון והוא אחרון. וז"ש כי היא חכמתכם ובינתכם דרשו חז"ל זה חכמת חשבון המזלות. פי' שחכמי ישראל יודעין שורש כל החשבונות הללו. ולכן נקראו סוד העיבור שהוא שורש כל מהלך המזלות עפ"י הנהגה עליונה. וזו חכמה האמיתית כמ"ש הן יראת ה' היא חכמה. אבל חכמת הטבע אדרבה מביא לשכוח את הבורא. We recognize that the revolvement of the world is controlled by Hashem.
The Rishonim ask why it says אנכי ה אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים and not אשר בראתי את העולם? According to the Sfas Emes it is the Exodus that shows us it is Hashem that is controlling the ups and downs in life. אלקיך גי' גלגל, because the Exodus proved that the golus is necessary for the greater good, to reach Mattan Torah.
That is why the Gemorah Taanis (31a) says that the tzaddikim will form a circle. For we will recognize that the revolving of the world is controlled by Hashem (see Shiveley Pinchas 5774.)
The circle is the the natural events of the world. The world rotates and we go through the ups and downs of life seemingly leaving G-d out of the picture. As the Sfas Emes Chanukah (5661) puts it: כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך. כי הי' להם חכמה טבעיות וזו החכמה מביא שכחת השגחת הבורא ית"ש ובנ"י נבראו להעיד על הבורא שהוא מנהיג כל הטבע. יון גי' גלגל. שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות. It appeared that Hashem was abandoning Yaakov to the downward spiral of the circle as he was forced into golus. Yosef was informing Yaakov that the downward spiral is just a means to the end. Even though as going down the spiral things seem to be spinning out of control, its just the opposite. There is a need to go down in order to be able to bring out a greater good. As the Sfas Emes continues, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל עפ"י הנהגה עליונה. וכמ"ש בספרי קודש אנכי ה' אלקיך. אלקיך גי' גלגל. וגי' היה הוה יהיה. שמאתו בא כל אלה הגלגלים שמתהפכין תמיד מראשן לסופן הכל לכבודו ברא להודיע שהוא ראשון והוא אחרון. וז"ש כי היא חכמתכם ובינתכם דרשו חז"ל זה חכמת חשבון המזלות. פי' שחכמי ישראל יודעין שורש כל החשבונות הללו. ולכן נקראו סוד העיבור שהוא שורש כל מהלך המזלות עפ"י הנהגה עליונה. וזו חכמה האמיתית כמ"ש הן יראת ה' היא חכמה. אבל חכמת הטבע אדרבה מביא לשכוח את הבורא. We recognize that the revolvement of the world is controlled by Hashem.
The Rishonim ask why it says אנכי ה אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים and not אשר בראתי את העולם? According to the Sfas Emes it is the Exodus that shows us it is Hashem that is controlling the ups and downs in life. אלקיך גי' גלגל, because the Exodus proved that the golus is necessary for the greater good, to reach Mattan Torah.
That is why the Gemorah Taanis (31a) says that the tzaddikim will form a circle. For we will recognize that the revolving of the world is controlled by Hashem (see Shiveley Pinchas 5774.)
Wednesday, January 1, 2020
Garments Of Exile
Yosef gives the brothers garments. Why, did they come without clothes? He gives Binyomin 5 garments and the Gemorah says he was hinting to the 5 garments of royalty that Mordechai would wear at the conclusion of the Megillah story. Why does Yosef hint to this event right now in Egypt? And why is it 5 garments, true Mrdechai wore 5 garments, but דברים גדולים אינם במקרה בלשון מהר"ל? The stories of Berashis aren't just stories that were one time events but they are part of building the world. When Yaakov and Co. descend into Egypt it is is the paradigm of every future golus. The golus of Egypt is a map as to how to navigate through all the future exiles.
The Midrash Rabbah (91:10) says ויאמר ישראל למה הרעותם לי וגו' רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר למה הרעותם לי היא דהוא אמר (ישעיהו מ) נסתרה דרכי מה' ומאלהי וגו'. How could Yaakov complain to Hashem, he is Mr. Emunah? This was the beginning of the descent into he golus. Golus isn't a destination, its a state of mind. Yaakov's clarity at this moment become fogged up and hence he couldn't understand the hahgachas Hashem.
The brothers were just coming off being tricked by clothes. The garb of Yosef concealed his true identity. Yosef gave the brothers clothes so that they wouldn't be confused by God's clothes. the לבוש concealing Hashem in the golus shouldn't fool the brothers into think that they are being abandoned. Just as Hashem helped Yosef in his foreign clothes, so too Hashem would be helping behind the scenes survive the golus. That is why Yosef alluded at this time to Mordechai for the holiday of הסתר פנים is Purim. The prime episode of Hashem guiding us from behind the garments of golus is during the Purim story (see Likutay Emunas Etecha Purim and Sfas Emes 5657.)
There are 5 terminologies of גאולה corresponding to the 5 cups drunken on Pesach. Wait, there only 4? No, there are 5, the fifth (והבאתי) is connected with the ultimate גאולה so therefore we don't drink that cup, we put it aside. There are four exiles that we go through and the fifth step is גאולה. That is why Yosef gave 5 garments to Binyamin for he wanted to hint that there will be a גאולה from the גלות.
The Midrash Rabbah (91:10) says ויאמר ישראל למה הרעותם לי וגו' רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר למה הרעותם לי היא דהוא אמר (ישעיהו מ) נסתרה דרכי מה' ומאלהי וגו'. How could Yaakov complain to Hashem, he is Mr. Emunah? This was the beginning of the descent into he golus. Golus isn't a destination, its a state of mind. Yaakov's clarity at this moment become fogged up and hence he couldn't understand the hahgachas Hashem.
The brothers were just coming off being tricked by clothes. The garb of Yosef concealed his true identity. Yosef gave the brothers clothes so that they wouldn't be confused by God's clothes. the לבוש concealing Hashem in the golus shouldn't fool the brothers into think that they are being abandoned. Just as Hashem helped Yosef in his foreign clothes, so too Hashem would be helping behind the scenes survive the golus. That is why Yosef alluded at this time to Mordechai for the holiday of הסתר פנים is Purim. The prime episode of Hashem guiding us from behind the garments of golus is during the Purim story (see Likutay Emunas Etecha Purim and Sfas Emes 5657.)
There are 5 terminologies of גאולה corresponding to the 5 cups drunken on Pesach. Wait, there only 4? No, there are 5, the fifth (והבאתי) is connected with the ultimate גאולה so therefore we don't drink that cup, we put it aside. There are four exiles that we go through and the fifth step is גאולה. That is why Yosef gave 5 garments to Binyamin for he wanted to hint that there will be a גאולה from the גלות.
Eating Terumah
The possuk in parshas Titzaveh (39:33) says ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם. This is one of the sources that its a positive commandment to eat kodshim. The Rambam in perush hamishna to Ohalot (18:4) says אבל אכילת תרומה הנה אין בה זולת מצות עשה שכל אכילת קדשים מצות עשה הוא. It appears that eating terumah is also a mitzvah. The Rambam in Sefer Hamitzvot positive commandment #89 counts the mitzvah of eating kodshim. In the middle he discusses that this also includes eating terumah and eating kodshim kalim. וכן גם כן תרומה הנה אכילתה נגררת אחר המצוה. אכל אין אכילת הקדשים קלים ותרומה כאכילת בשר חטאת ואשם. כי אכילת הבשר הזה מן החטאת ומן האשם בם תשלם כפרת המתכפר כמו שבארנו ובא לשון הצווי באכילתם מה שלא בא בקדשים קלים ותרומה ולפיכך הוא נגרר אחר המצוה והאוכל אותם עושה מצוה. It is unclear exactly what does the Rambam mean, however, we see it is part of the mitzvah of eating kodshim. However, there there is a difference between eating teruma and kodshim. Regarding kodshim, the mitzvah is separate from the avodah of the korban. Eating kodshim kalim and terumah however is part of the avodah of the korban/ separating the terumah. (See also perush hamishna Gittin 1:5.) This view of the Rambam is followed is his Mishne Torah in the last halacha of the Laws of Terumot where he rules that a kohan says a blessing of mitzvot before eating terumah, כָּל הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מְבָרֵךְ בִּרְכַּת אוֹתוֹ מַאֲכָל וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לֶאֱכל תְּרוּמָה. וְכָךְ קִבַּלְנוּ וְרָאִינוּ אוֹתָם מְבָרְכִין אֲפִלּוּ בְּחַלַּת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁגַּם אֲכִילַת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל כַּעֲבוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח ז) "עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם". (See Radvaz that understands one says a blessing even though its not a mitzvah, וצ"ע.)
Subscribe to:
Posts (Atom)