Don't Let Him Have It

מִֽי⁠־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת⁠־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן⁠־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ

Why is the Torah concerned specifically with these three people dying in battle?  The Ramban: וצוה על השלשה האלה לשוב, כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו וינוס.  The Even Ezra adds והטעם: כי לבו וכל תאוותיו לחנוך ביתו, והנה לבו לביתו ולא למלחמה, על כן ינוס ויניס אחרים.  The concern is that these people will be thinking about their new things and will therefore weaken the battle effort which lead to a detriment to everyone involved in the battle.  

However, why does the Torah add וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ, what difference does it make?  Rashi says ואיש אחר יחנכנו – ודבר של עגומתא נפש הוא זה.  What is the explanation of this though, why is it a greater agmas nefesh for one to die and have someone else take over their new house more than if one owned it for years?  

Because of this question the Abarbanel learns the agmas nefesh is that the owner will not be able to keep the mitzvah associated with a new house of a maakeh, a vineyard of arlah and revai and a wife of having children, in his words: אבל ענין זה כלו נאמר על האיש שהתחיל בדבר שיש מצוה בתכליתו ובהשלמתו והיו מאוייו וחפצו להגיע הדבר ההוא אל תכליתו מפני קיום המצוה ועבודת האלדים אשר בו. ולכן זכר מי האיש אשר בנה בית שיהיה בו ענין המצוה שזכר כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך. וזכר נטע כרם ולא חללו. מפני המצוה שהיה בזה (פרשת קדשים) בשנה הרביעית לפדות אותו או לחללו בדמים ולהעלותם לירושלם ולאכלם שם. וזכר אשר ארש אשה ולא לקחה. שהיה מצוה לקתת אשה ולעסוק בפריה ורביה.

The Ricanti: מי האיש אשר בנה בית וגו'. ומי האיש אשר נטע כרם וגו'. ומי האיש אשר אירש אשה וגו'. דע כי אלו השלשה מזומנים לפגעי העולם יותר מאנשים אחרים ומדת הדין מקטרגת עליהם והעגל במתן תורה יוכיח. דוק ותשכח בכל המקומות שחטאו ישראל במדבר רובם היו בעת מעלתם הגדולה.  The Ricanti explains the Torah is worried that these people will die because they have reached a new level in their life.  Having a new house, a new vineyard, a new wife is a new stage, another milestone in one's life and when one reaches such a plateau it is a time of dinim where the evil forces try to knock one back down.  He says that is why the sins in the desert usually occurred after a new level was achieved as he continues to enumerate in his piece.  It is a such a time that one is mot susceptible and the Torah says such people should return. 

In light of this we can maybe understand that is the great agmas nefesh.  The lack of being able to convert this new energy into anything, the fact that it should have to be given over to someone else, is a greater tragedy that one who already tapped into the energy of this stage of life.  The fact that one person was prepared to embark on another leg of his journey and life and that is instead given over to someone else is the tragedy