We Are Close To God

The simple interpetation of the posuuk at the beginning of the parsha ולא נחם אלקים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י | אָמַ֣ר אלקים פֶּן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה: at face value seems to be a negative view of Klal Yisroel.  At that stage they had just gotten out of Egypt and any thing could easily scare the back.   The Daas Zekanim however, takes the opposite approach.  He says כי קרוב – כלומר העם קרוב של הקב״ה שנאמר לבני ישראל עם קרובו. ולכך לא הנהיגם כמנהגו של עולם.  In place of highlighting our faults, the possuk singles out that even in our lowly state, Hashem was still close to us and hence he led us in our own route.