Post Chatzos

Shulchan Aruch (557) בתשעה באב אומר בבונה ירושלים נחם ה' אלהינו את אבילי ציון וכו' ועננו בשומע תפלה ואם לא אמר לא זה ולא זה אין מחזירין אותו: הגה והמנהג פשוט שאין אומרים נחם רק בתפלת מנחה של תשעה באב לפי שאז הציתו אש במקדש ולכן מתפללים אז על נחמה (רוקח ואבודרהם).  The Beis Yosef adds וז"ל הריטב"א בתשובה לענין נחם בט"ב דעתי דכיון דמשום המאורע אמרינן ליה על פי הירושלמי לאומרו בכל תפלותיו ערבית שחרית ומנחה ככל מעין המאורע שבכ"מ אלא שבערבית ושחרית שהוא כמי שמתו מוטל לפניו ואינו בנחמה אומרים רחם ולמנחה אומרים נחם שדומה למי שנקבר מתו ומ"מ ש"צ אינו אומרו אלא במנחה כמו שנהגו עכ"ל.  

The Rema says (559:3) the custom is to sit low to the ground on 9 Av until chatzos and he says (5554:22) the custom not to do work is until chatzos.  What changes at  chatzos?  Rav Solevetchik connects this to the previous Ritva.  Before chatzos, the halachot reflect the status of an אונן who is preoccupied with burying the day and can't be distracted.  After chatzos the status switches to a state of avelut which has no law prohibiting distractions from the dead, to the contrary it is a time of comfort.  It is hard to understand how this explains the law of sitting which is not prohibited for an onnan, only for an avel and it is the laws of avelut seems to be the basis of why we don't sit on a regular chair (see Taz 559)?  It is also noteworthy that the Rema does not cite this reason of the Ritva, only the previous reason of the Beis Yosef לפי שאז הציתו אש במקדש ולכן מתפללים אז על נחמה.  

Built into the day is the concept of nechama.  Why does the mood of the day switch to the theme of nechama?  Rabbi Genack in Toras Yitzchak (Nachamu) says:

Part of the avelut is to give nechama.  It is interesting because I would think the idea of nechama is to move on from the pain of dealing with death and to be able to move on.  I would think that doesn't apply with the Mikdash.  But maybe even with the destruction of the Mikdash, although we go back to mourn every year for we can't just get on without the Mikdash, at the same time we understand the continuity of Klal Yisrael is able to carry on without the Mikdash.  Maybe part of the nechama is that despite the churban Klal Yisrael moves on and is able to looks forward to a greater future.