The Rambam Nedarim (7:9) rules אָסַר עַל עַצְמוֹ הֲנָיַת בְּנֵי הָעִיר אָסוּר לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ לְחָכָם מִבְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, "if he forbade himself from benefiting from the inhabitants of a city, he is forbidden to ask the sage of the city for the repeal of his vow." Presumably this is since it affects the one nullifying the vow he may be lean to nullify the vow improperly. The Mishne L'melech asks וקשיא לי מאותה הגדה דפרק הספינה דרבה בר בר חנה שמע בת קול אומרת אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי כו' ולפי דברי הירושלמי לא היה יכול רבה להתיר שבועה זו לפי שהיה נוגע בדבר. How does the Gemarah Bava Bathra (74a) say that Rabba bar bar Chana should have been מפיר the oath of Hashem to put us in golus? A few answers are recorded on portal daf yomi. Another question is that the Gemarah uses the terminology מפיר, that is the terminology used for a husband nullifying his wife's vow, not the terminology for a chacham which is התרה? Tosfos Bechorot (37a) says the Gemarah just uses the terminology of the possuk even though it is imprecise. However, the Shittah Bava Bathra says אי נמי יש כח ביד צדיקים לבטל גזרת הקדוש ברוך הוא ושבועה. What does he mean? The Chidah understands that he means that it is not a regular din of nullifying nedarim, the Gemarah just means that a tzaddik has power over what happens in the world and Rabbah should have taken the opportunity to pray for the decree of the golus to be removed. In his words, דנקט מופר דיש כח ביד הצדיקים לבטל גזרת ה' ושבועה ואם כן אינו בסוג דין נדרים דהצדיקים מבטלים הגזרה אף שהם נוגעים בדבר ומשו"ה אפיקיה בלשון מופר לומר דאינו דין נדר שהנוגע אינו יכול להתיר.
However, there is another approach. The Midrash Devarim Rabbah (2:8) says דָּבָר אַחֵר, אַתָּה הַחִלֹּותָ, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָּה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי כָּךְ, אַתָּה הִתְחַלְתָּ לָבוֹא אֶצְלִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ב): וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אָמַר לוֹ מִשֶּׁגִּדַּלְתָּ אוֹתִי אַתָּה מוֹרִידֵנִי מִגְדֻלָּתִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲרֵי נִשְׁבַּעְתִּי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה הַחִלֹּותָ, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לֹא חִלַּלְתָּ הַשְּׁבוּעָה, לֹא נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאַתָּה מְכַלֶּה אֶת בָּנֶיךָ בָּעֵגֶל וְחָזַרְתָּ בְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' Moshe asked Hashem to violate his oath to allow him to enter Eretz Yisrael. How could he ask Hashem to violate his oath? Rather, what he was asking explains the Kasnot Or was that Moshe would nullify the vow. This is based upon the Midrash Tehillim (90:4) דבר אחר אמר רבי יהודא בר' סימון בשם ריש לקיש למה נקרא שמו איש האלקים מה האיש אם מבקש להפר נדרי אשתו מפר ואם מבקש מקיים שנאמר (במדבר ל יד) אישה יפירנו וגו'. כך כביכול משה אומר להקב"ה (שם י לה-לו) קומה ה'. שובה ה. Moshe could nullify the vow like a husband. He was saying I will nullify your vow. The response the Kasnot Or explain based upon another Midrash is that it was a neder made in front of Beit Din which a husband can not nullify. In light of this, the Shittah means literally that a tzaddik can be like the husband and nullify the vows of Hashem (the Chidah does seem to entertain this idea but does not like comparing anyone to Moshe, עיי"ש.)
No comments:
Post a Comment