מצרה לצהר

צהר תעשה לתיבה.  The Baal Shem Tov says ואמר מורנו הבעש"ט נ"ע דע"י האותיות דתורה ותפלה שהו"ע בא אל התיבה, דתיבה הם אותיות התורה והתפלה ובא אל התיבה הוא הכניסה בתוך האותיות של תורה ותפלה, לערנען מיט אַ חיות און דאַוונען מיט אַ חיות. דהחיות מורה על פנימיות הרצון שהו"ע רצה, הנה עי"ז נעשה צה"ר לתיבה, דבכח זה מהפכים את הצר"ה של הצ"ר הצורר ר"ל, לצה"ר וע"ד דכתיב ועת צרה היא ליעקב, וממנה יושע דלא זו בלבד שיפטר מן הצרה, אלא עוד כי וממנה יושע, דמן הצרה ההיא תצא לו עוד ישועה.  

The Baal Shem Tov teaches that the תבה also is a hint to the words of Torah and tefillah which a person can go enter to help nullify evil decrees.  The Baal Shem teaches that the word צהר is the same letters as the word צרה.  When one uses the תבות, the words of Torah and tefillah, one is able to change the צרה into צהר, to bring one to a greater light.  

This idea is built upon the idea that everything is a good and bad is the same spiritual energy reflected in the letters of their description.  How that energy is received depends on the כלים of the recipient.  If one is worthy, it brings beracha.  If one is not, the opposite occurs, for one gets destroyed by the rays of the spiritual light.  When a צרה occurs, if one raises their own level, then they are able to experience the צרה as as a צהר, a great spiritual light that brings beracha. עת צרה היא ליעקב וממנה יושע, from the צרה a itself a greater greater ישועה will come.  When one raises themself to the proper level they will be able to experience the spiritual light as a ישועה.