The Inner Message

Why does the parsha open with the mitzvah of eved ivri?  Why does it say נעשה ונשמע only in Mishpatim, not in Yisro? Rashi says ומה ראה אזן להרצע מכל שאר אברים שבגוף, אמר רבי יוחנן בן זכאי (קדושין כב, ב) אזן זאת ששמעה על הר סיני לא תגנוב, והלך וגנב, תרצע.  The mefarshim ask that the lav is about kidnapping someone else, not stealing?  And why the emphasis specifically on the sense of hearing?

Rabbenu Yona says in Sharey Teshuva (2:12) עוד אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי ט״ו:ל׳-ל״א) מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם. אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין. ויש לכל חכם לב לדעת כי לא יתכן שחבר שלמה המלך עליו השלום דברים בטלים כאלה חנם [בתוך] דברי המוסר ויראת ה'. כשכבר העיד עליו הכתוב (מלכים א ד') ויחכם מכל האדם. אכן זה פשר הדבר. מאור עינים ישמח לב. העין אבר נכבד מאד כי יראו בו את המאורות המשמחים את הלב. ונכבד ממנו האוזן כי ישמעו בו שמועה טובה המדשנת את העצם שאין בו ההרגשה ולא ידושן במאור עינים בלתי בתענוג יתר. וכן אמרו ז"ל כי האזן נכבד משאר האיברים. שאם סימא את עינו נותן לו דמי עינו. חרשו נותן לו דמי כולו.  Rabbenu Yonah is telling us that the sense of hearing permeates throughout the person.  It is מדשן עצם.  How does listening have such an effect?  Listening provides context and a tone to the information that is being conveyed.  The full experience is only conveyed through a message totally absorbed by the individual and that is מדשן עצם (cited here by Rav Eliyahu Baruch and elaborated on by Rav Walkin.)  

When the commandment not to steal was given, true, the letter of the law forbade kidnapping.  The ear has to hear, to listen to the message behind the message.  The spirit of the law, the desire and true meaning of the law is not to take steal at all.  That is why it is the ear that bears the brunt of the punishment because it failed to listen to the inner meaning of the commandment which is to respect the property of others in all forms. 

 נעשה ונשמע can only be said when one's hearing permeates one's entire being.  When one's hearing leads to fulfillment automatically.  In Yisro, Klal Yisrael are the madregah of נעשה, they would do the commandments but it wouldn't necessarily transform themselves.  The parsha of Mishpatim transformed the beings of Klal Yisrael. המשפטים אשר תשים לפניהם, it entered into the פנימיות.  Therefore,  Klal Yisrael are transformed to say נעשה ונשמע.  It was a hearing of מדשן עצם, one that transformed their very essence.