Water

Hilchos Parah Adumah (15:1) הנוגע במי חטאת שלא לצורך הזאה בין אדם בין כלים טמא ואינו מטמא בגדים בשעת מגעו שנאמר והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב הנה למדת שמי הנדה אב מאבות הטומאות של תורה וטומאת מגען בכל שהוא ואם היה בהן כדי הזאה מטמאין במגע ובמשא והנוגע בהן או שנושאן שלא לצורך מטמא בגדים בשעת מגעו או בשעת משאו עד שיפרוש ממטמאיו שנאמר ומזה מי הנדה יכבס בגדיו
The Rambam in the short synopsis of the mitzvot in the intro. to Mishne Torah #108 says להיות מי נדה מטמאין לאדם טהור, ומטהרין מטומאת מת בלבד. וכל אלו הדינין של טומאות אלו, רוב משפט כל טומאה וטומאה מהן מבואר בתורה שבכתב.  The Raavad takes issue with this Rambam and wonders why the Ramban doesn't list this as two mitzvot, one mitzvah that it causes tumah and another that it causes tahara.  Rav Eitamar Gurwicz cites from his father the explanation of the machlokes is that the Raavad holds the water of the parah adumah is considered a cheftzah of tumah, just there is a special halacha that if one touches the water for the purpose of causing taharah he doesn't become tamah.  Since it is acheftzah of tumah, it should be counted as a separate mitzvah like all of the other things that cause tumah are counted by the Rambam as a separate mitzvah.  The Rambam however holds that the water isn't a cheftzah of tumah, there is just a law that one who touches them for an improper purpose becomes tamah, just like one who touches the cow becomes tamah, its a specific law of the water, its not a cheftzah of tumah to be counted as a separate mitzvah.