Caring For Others

Why did Yaakov call the shepherds, who he had just encountered, אחי if he had no connection to them?  What did Yaakov see in Rachel that immediately made him know this was to be his wife?  Why was Yaakov asking about the well? 

The Or Hachayim (in first peshat,) says that Yaakov asked about the shepherds not opening the well because he was considered about the צער בעלי חיים of the sheep.  Rav Yaakov Kamenetsky explains that since Yaakov was about to give the shepherds rebuke, he started out with nice words so that they would listen to his rebuke.

I saw in the name of Rav Shlomo Carlebach says Yaakov saw Rachel was באה אם הצאן, she wasn't רועה את הצאן, she led them gently without force.  That is what told Yakaov this was the right wife for him.  It was about caring even for the animals, for strangers, that told Yaakov this was the right one. 

20 Years Of Adjustment

The Yerushalmi Bikkurim (3:3, 11b in the Vilna edition for those that didn't decide to change the pagination to fit their needs,) derives from Esav's marriage to מחלת from the word מחול that a chatan's sins are forgiven (see Torah Temima's explanation of the derash.)  The Midrash says Esav was מגייר and therefore obtained forgiveness.  The Mahari Basan (Lalchmay Todah siman 5) cited by Gilyonai Hashas Shabbat (89b) says that just as there is no punishment from shamayim until a person is 20 years old, so too a chatan who is likened to a ger who is likened to a newborn child, is given a 20-year pass from the time one gets married.  This is quite incredulous to say one can get married and have a 20-year pass.  Nonetheless, it could be that is what he holds.

In light of the opinion of the Gra about punishments from shamayim under 20 it is maybe more understandable.  The Gra (Even Shlema 10:26) says punishment isn't meted out until 20 years but from 20, one is held accountable for what they did in the past.  In other words, it takes 20 years for a person to develop enough to realize the errors of their past and they are expected to do teshuva during that time.  if one doesn't repent, then they're held culpable retroactively.  So too, says the Mari Basan, it takes 20 years for a person to fully adjust to one's new married life and therefore one is given 20 years to fix the problems that he causes in that timeframe.  We see that it takes 20 years to adjust to being married, ודו"ק.

Pray Like A Rich Man

 In last week's parsha, Yitzchak prayer is expressed as sicha, ויצא יצחק לשוח בשדה.  In this week's parsha, the prayer of Yitzchak is expressed as ויעתר.  Why are the two situations associated with different terminologies of prayer?  Furthermore, the prayer of sicha is associated with a poor person, תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה ישפוך  שיחו  but עטר the Midrash (63:5) associates with praying with wealth, וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ (בראשית כה, כא) ,רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁשָּׁפַךְ תְּפִלּוֹת בְּעשֶׁר?

What is tefillah בעושר?  The Alter from Kelm (Chachma U'mussar volume 2 #1):

According to the Alter, tefillah is an avodah on one's Emunah.  It is an avodah of strengthening one's faith in Hashem's running of the world.  That is what it means to pray from עושר.  One is not praying due to a lacking of something, one feels that they have all like a עשיר, one is praying to remind themselves of their faith.   

I was thinking that there must be a difference between the prayer of Yitzchak when he is set to find his shidduch which is something that occurs in the natural world where a sicha is more appropriate to beseech for that event to occur vs. praying for his wife's closed womb to be opened which would not be a natural occurrence where a עטר, a constant prayer, reminder that it is Hashem's will for whatever is best to happen is better suited.  However, I'm not sure if that chiluk really explains the issue. 

Rav Asher Arieli Haskama

 Printed in the Sefer עלי הגיון:

Sicha As A (Non)Prayer

 Risiysa Laylah Ch. 31 ונראה דלשון שיחה הוא דבור שמן השפה ולחוץ ולא ממעמקי הלב שזה נקרא דבור. ולכך תפלת יצחק אבינו ע"ה נקרא לשוח (ברכות כו:) כי אברהם אבינו ע"ה שהוא המתחיל בתפלה היינו דוקא בכוונה שלימה נקרא עמידה כטעם מאמר רז"ל (סוטה יג סוף ע"ב) מה להלן עומד ומשמש כו' כי עמידה הוא רק לעבודה. ויצחק בא והוסיף דגם תפלה שלא בכוונה הוא תפלה וזהו דרגא דידיה דמחוי להו הקב"ה בעיניהו (שבת פט:) איך מלא כל הארץ כבודו ממש לנוכח העין. ובהכרה ברורה כזו אין שוב נפקא מינה בכונת לבו כמ"ש (ירושלמי ברכות פרק ב הלכה ד) אנא מן יומי לא כוונית כו' כי כאשר יש לו הכרה ברורה כזו זו כונה כוללת על כל מחשבותיו ודבוריו ומעשיו אף שיחת חולין שלו הכל מהשם יתברך לבד ואין עוד מלבדו ואין שום נפקא מינה בכונה כך או כך להשתדל על זה רק להניח הכל על השם יתברך ולהשתדל רק בעיקר הכונה דשויתי ה' לנגדי תמיד ממש לנגדי. ואז ממילא כאשר מקיים גול וגו' ויכונו וגו'. וזה נקרא דבר שאין מתכוין ולא מתעסק בעלמא דהרי מכל מקום צריך כונה כוללת כנ"ל וצריך לידע שהולך להתפלל וכמ"ש ויצא יצחק לשוח. שבאברהם היה עמידה דהיינו כל התפלה וביצחק רק יציאה

Rabbi Shimsohn Pinkus (this week's parsha, maamarim)

Sfas Emes (Chayeh Saraeh 5645) במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו' כי יש בחי' עבד ובן. תורה ותפלה. ובני ישראל נקראו בנים שניתן להם התורה לחפש בגנזי דמלכא כבן. ותפלה היא עבודה ונקרא שיחה כמ"ש רז"ל לשוח בשדה. שהוא מעסקי האדם הצריך לו בעוה"ז ונקרא בגמ' חיי שעה והתורה חיי עולם. אכן ב' אלו המדריגות יש בהם כמה בחי'. ויש עבד ובן. אח"כ זוכין למעלת עבד בעולם העליון יותר. ואח"כ בן. וכן הוא תמיד. ובאופן זה אמרו כי יפה שיחתן של עבדי אבות שבחי' העבדות שלהם הי' גבוה מבחי' בן של דורות האחרונים שהרי משיחתן ותפלתן נעשה פרשיות בתורה.  

Sfas Emes (Chayeh Saraeh 5651) במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו'. הוא בחי' תפלה אין שיחה אלא תפלה דאיתא בגמ' תורה חיי עולם ותפלה חיי שעה. וזה הדרך שתקנו אבות והוא עצה להיות נושע בכל עת ומקום. ובמדרש מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו כו'. שמזה הדרך של אליעזר יכולין ללמוד להיות נושע אף במקום החושך. הלך חשכים. ומעין זה בכל איש ישראל שנשתלח' הנשמה בעוה"ז עלמא דחשוכא. וע"י תפלה ותורה שבע"פ יכולין להיות נושע. והוא דרך ימי המעשה שנק' חשכים. והכל ניתקן בבחי' עבדות והנהגה מלמעלה על ידי מלאך. ובשבת קודש הוא בחי' בנים. ודרך התורה. וההנהגה על ידי הקב"ה בעצמו. לכן שבת יעשה כולו תורה. ובימי המעשה הוא בחי' שומע בקול עבדו. וע"י אמונה ובטחון כמ"ש יבטח בשם ה' כו'

There seems to be a dichotomy is sicha viewed as a lowly form of tefillah, a mere utterance of the words so it is not registered on the tefillah meter or it is such a great form of tefillah that it isn't measured because it exceeds the bar of tefillah.  I think that it isn't a contradiction but שיחה goes מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין.  Sicha is a mere utterance of words without much intent.  It is more of talking to one's self than talking to Hashem.  That may be because the person feels so distant from Hashem that one doesn't feel that they can talk to Him or because one is so close to Hashem that they are always talking to Him even when not expressed in a formal manner.  The sicha of Yitzchak was due to his great closeness to Hashem he did not need to utter a formal prayer but the צורת התפילה is the same for one who feels quite distant. 

תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י י֝״י֗ יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ (Tehillim 102:2.)  Sicha is the tefillah of the עני, the עני is אין עני אלא בדעת (Nedarim 41a.)  When is lacking daat, lacking a connection to Hashem, and can only muster up sicha, some words of desperation, that tefillah Yitzchak teaches us, enables for us perhaps, that it will be accepted.  Those words of calling out from whatever the trouble is, as the Sfas Emes says, become better than תורתן של בנים for it allows one to become connected to Hashme even in a state of great darkness. 

Get Up

ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר.  Why does it have to say Avraham got up, obviously he wasn't sitting in the same spot?  It doesn't mean merely that Avraham stood up. It means he aroused himself, he was able to move on from his grief and figure out the next step.  Rav Yeruchem in a mussar vein takes this as a lesson in interpersonal relationships.  It would not be not be becoming of Avraham to speak with the people in a state of misery and teary eyed.  Avraham got up, he wiped of his face and put on a descent face to talk to the people properly.  

The Gemarah Bava Bathra (91a-b) says ואמר רב חנן בר רבא אמר רב אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברינטא (דברי הימים א כט, יא).  Why did the world cry over Avraham, they disagreed with him, he was העברי, apart from everyone else?  Because despite his philosophical differences, he still cared for everyone and dealt with them as such.  The world recognized that and bemoaned the loss of their protector, friend and leader (on the two descriptions of the Gemarah see here.) 

Rabbi Lord Sacks (who's yartzeit was Monday,) applies this a general lesson as how to move beyond personal tragedy.  One must not wallow and sit in a state of misery but be able to get up and do something to be able to move forward in life.  He contrasts the actions of Avraham with that of Noach who after the flood got drunk, he let the misery he felt get the better of him and that literally stagnated his growth.  Of course dealing with loss and tragedy is difficult but after the proper time is allotted to deal with it one must take a step forward to continue growing.

Good Eye

וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי.  The siman for the right one is not only does she give Eliezer to drink as was requested of her but she adds that she will give the camels water.  The Kli Yakar cleverly notes that the word גמל is close to the words גמילות חסד as a hint that this proves she is a real chesed oriented individual.  Why does she have to add beyond the request of Eliezer to prove she is a baalat chesed?  The Kli Yakar says because doing chesed even with a being that's not her species, out of her orbit, proves she is a real baalat chesed and not just looking out for her own.  Some say that when one helps out someone who is in a state of need that may just be because one feels sorry for the other person.  It is a real chesed, a giving just to give, when one does chesed even if the other person doesn't need help.  Eliezer was a weary traveler and asked for water so Rivka may just feel bad for him and give him to drink.  It is only when she goes beyond that which the other person needs that proves she is helping just in order to do chesed.  I would just add that although she was not bound by a request of Eliezer, a young girl may feel intimated to grant the request of an elderly man such as Eliezer.  However, to add to his request proves she is a baalat chesed. 

The Kli Yakar adds רז״ל אמרו (תענית כד.) כל כלה שעיניה יפות כל גופה אין צריך בדיקה. וזה דבר שהחוש מכחיש כי כמה מכוערות בעולם שעיניהן יפות. ועוד קשה מה ראו חז״ל על ככה ליתן עצה לבדוק אחר יופי חיצוני זה והלא שקר החן והבל היופי, אלא ודאי שנתנו עצה לבדוק אחר מעשיה וזאת העצה היעוצה שיבדוק אם היא בעלת עין יפה וגומלת חסדים, כי אם עיניה יפות בבריות, אז היא בלי ספק שלימה בכל המדות, ולמדו רז״ל מן אליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במדה זו כי מדה זו בנין אב על כל המדות.

I saw in the sefer Bishviley Haparsha that this may also be hinted to by the terminology the Torah uses.  Eliezer meets Rivka at a spring of water, normally called a באר which is the word used in pessukim 11,20.  However, many more times during the episode it is called עין המים.  Why is this terminology used?  He suggests it is hinting to this idea, to look at the eye.  To see is she has a good eye (not in baseball,) to be a giving person (see more about the relationship here.) 

[It is still צ"ע why it switches from באר to עין and back and as pointed out in the linked article, Hagar is approached by the malach at the עין המים and she calls it באר לחי רואי, why the switch?  (See the Malbim by the episode of Hagar here, but that doesn't seem to help us in our parsha.)   See also here a connection between Yitzchak and באר לחי רואי.]

We see from the hanhaga in this episode that was most important to check into the prospective shidduch was if the girl is a baalat chesed.