Shulchan Aruch (604) מצוה לאכול בעיוה"כ ולהרבות בסעודה. The Gra says the source ולהרבות בסעודה כו'. כמ"ש בכתובות ה' א' אלא מעתה יה"כ כו' וערש"י שם ד"ה שחל כו'. The Gemarah Ketubot says one can't get married on Motzei Shabbat גזירה שמא ישחוט בן עוף on Shabbat to be prepared for the weeding. The Gemarah asks אלא מעתה יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת ידחה גזירה שמא ישחוט בן עוף and Rashi explains שחל להיות בשני בשבת - שצריכין להרבות בסעודה אחר השבת שהוא ערב יום כפורים. ידחה - לשלישי בשבת שמא ישחוט בן עוף לצורך סעודת מחר Why does the Gra not cite like the Bear Hagolah תני חייא בר רב ברכות ט' וביומא פ"א ובכמה דוכתי (it would seem to be an error where it says ט, it is ח:) which says תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב (ויקרא כג, לב) ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי?
The Gemarah in Ketubot in the second answer says נמי התם אית ליה רווחא הכא לית ליה רווחא. Rashi explains אית ליה רווחא - לשחוט בלילה שהסעודה אינה עד למחר. The Aruch Hashulchan comments ונראה דהמצוה אינה אלא ביום של ערב יום הכיפורים, ולא בלילה שלפניה, כיון שהטעם הוא כדי שיהיה חזק להתענות ביום הכיפורים – אין זה אלא ביום, ולא בלילה. וכן משמע להדיא ברש"י כתובות (ה א בדיבור המתחיל "ידחה", עיין שם). It appears from Rashi, says the A.H., that the mitzvah to eat on Y.K. is only during the day. why is that? The Netziv (in Hamek Shaleh 169:1) explains אלא רש"י ליבי' כשמעתי' דעיקר אכילת עיוה"כ אינה מצוה בפ"ע אלא הכנה למצות הצום כמש"כ בשמו סי' קס"ז אות י"ב וא"כ סגי מצפרא ולא בליל הקודם. This is how he explains Rashi in his commentary earlier כפרש"י ביומא בזה"ל והכי משמע קרא ועניתם בתשיעי כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשרה. [אך לשון פרש"י ברה"ש ד"ט שכתב כל דמפיש באכילה ושתיה עדיף. משמע דלא מזה הטעם אלא אכילה עצמו הוא מצוה]. In other words, since the yesod of the mitzvah is to be able to fast, that applies only in the day, right before the fast.
However, in the sefer Tesferes Shmuel on Ketubot he cites Rav Avrohom Gurwitz who wants to say that the Gra understands Rashi not like these Achronim. He says that if we look carefully at the wording of the S.A. we see there are two dinim in the eating of Erev Y.K. The S.A. starts מצוה לאכול בעיוה"כ and that is based upon the derasha of כל האוכל בתשעה וכו which Rahi explains is a preparation for the fast. Then the S.A. adds ולהרבות בסעודה. That is another din and on that the Gra is commenting saying the source is from the Gemarah and Rashi in Ketubot. If there was just a mitzvah to eat to prepare for the fast, then there is no need to make a large, festive meal and there would be no need for a gezerah that one will shecht extra animals. From that Gemarah we see, as Rashi says, there is a din on Erev Yom Kippur to be מרבה בסעודה. According to this, Rashi may agree the mitzvah of eating on Erev Y.K. applies at night as well, it is just the להרבות בסעודה that only applies during the day. According to this interpretation of Rav Gurwitz it would seem both of these dinim would have to be learnt from the דרש of כל האוכל בתשעה but we only know the second din from the Gemarah in Ketubot (and hence as the Netziv noted Rashi explains the derash two ways,) which is צ"ע how we see both dinim in the derash? Also it needs to be explained if there is a separate din to eat on Erev Y.K. in its own right, why does that only apply during the day and not at night, וצ"ע?
In light of this shiur by Rav Soloveitchik I think we can explain this understanding a bit more. The mitzvah of eating is din, as part of a kium in Yom Kippur. However, there are two ways that din is played out. One is as preparation for the fast and another is as the fulfillment of the halacha of kibud for Y.K. The להרבות בסעודה is the aspect of kavod of Yom Kippur and therefore, obligates one to have a festive meal. Since it is a fulfilment of kavod for Y.K. it should be fulfilled in the day which is closer to Y.K.
No comments:
Post a Comment