Gone Too Far

The Midrash (15:9)  שְׂאֵת זוֹ בָּבֶל, עַל שׁוּם (ישעיה יד, ד): וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שָׁבְתָה מַדְהֵבָה, מַלְכוּת שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת מְדֹד וְהָבֵא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מַלְכוּת שֶׁהִיא מַדְהֶבֶת פָּנִים שֶׁל אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֶצְלָהּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל שׁוּם רֵישֵׁיהּ דִּדְהַב (דניאל ב, לח): אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא. סַפַּחַת זוֹ מָדַי שֶׁהֶעֱמִידָה הָמָן הָרָשָׁע שֶׁשָּׁף כְּנָחָשׁ, עַל שׁוּם (בראשית ג, יד): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. בַּהֶרֶת זוֹ יָוָן שֶׁהָיְתָה מַבְהֶרֶת בִּגְזֵרוֹתֶיהָ עַל יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֶרֶת לָהֶן כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. נֶגַע צָרַעַת זוֹ אֱדוֹם, שֶׁבָּאתָה מִכֹּחָהּ שֶׁל זָקֵן.  What does the 4 different stages of golut have to do with negaim?  There is a golut on the national level and there is a personal golut as well. What the Midrash is conveying is that one who has a nega goes outside the camp as a personal golut for the individual's own sins.  

The Sfas Emes (Tazria 5659) takes a different approach.  The Midrash in Berashis also equates the נהר יוצא מעדן that turns into the 4 rivers with the 4 stages of golut.  In other words, the source of the golut is spreading too far.  The נהר starts off in a good place, in Eden, but then goes outside the boundaries and creates division.  When the boundaries of the מצוות לא תעשה are broken it causes probems. It is when  takes a good thing but takes it beyond the proper boundaries and that causes problems.  The Sefer Yitzirah says that עונג and נגע are opposites.  In other words, the nega is an outgrowth of oneg which has gone outside of its boundaries.  It is too much of a good thing.  The Sfas Emes adds that צרעת has the same letters as עצרת.  It is by gathering in, by not spreading to far, that is the antidote to צרעת.