After the tochacha, the possuk sums up אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן י״י֔ בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃. Most Rishonim explain that its going back on all of the mitzvot given until them. Why does it say בינו ובין בני ישראל, it should say אשר נתן ה' לבני ישראל? The Sforo explains that it means the bris Hashem made with us at Sinai אלה החקים – כל המצות שנאמרו קודם שהתחיל פרשת ״אם בחקתי״ הם ״החקים והמשפטים והתורות״ שעליהם נכרת הברית בברכות וקללות. וזה הוא הברית שהזכיר באמרו ״מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב״ (דברים כ״ח:ס״ט). בינו ובין בני ישראל – שנדר הוא יתעלה הברכות לכשיזכו, וקבלו הם האלות אם לא יזכו. The parsha ends אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה י״י֛ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר סִינָֽי. Here it just says מצות and doesn't say בינו ובין, why? The Sforn understands this possuk is only referring back to all of the laws given after the the tochacha. All of these laws are mitzvot not included in the bris of Sinai. Here it doesn't say בינו ובין because there is no bris on these laws, there were merely given as commandments. In his words, אבל ערכי אדם ודיני הקדש בית ושדה ובכור וחרמים ומעשר בהמה כולם נאמרו אחר זה הברית, אף על פי שנאמרו גם הם בהר סיני, כאמרו (ויקרא כ״ז:ל״ג) אלה המצות אשר צוה ה׳ את משה אל בני ישראל בהר סיני. אבל לא נתנו ״בינו ובין בני ישראל״ בברית.
The Sforno reads this into the pessukim but doesn't explain why these mitzvot are not included in the bris. Why are these mitzvot singled out from being in the bris?
No comments:
Post a Comment