A third in a series of shmuzzen by R' Elephant. The midrash says דָּבָר אַחֵר, הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַר סִינַי יָרְדוּ עִמּוֹ כ"ב רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים, וכו וְהָיוּ כֻלָּם עֲשׂוּיִם דְּגָלִים דְּגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, י): דָּגוּל מֵרְבָבָה, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָן יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֲשׂוּיִם דְּגָלִים דְּגָלִים, הִתְחִילוּ מִתְאַוִּים לִדְגָלִים, אָמְרוּ אַלְוַאי כָּךְ אָנוּ נַעֲשִׂים דְּגָלִים כְּמוֹתָן. What is the degel of the malachim and what is the greatness of it? A degel represents an identity, it is rallying point to gather around. A malach is a שליח, its whole being exists to do the desire of G-d. That's why they are named after their תפקיד like מיכאל, רפאל וכו for their essence is their job. The degel of the malach is its job, its purpose. That is their identity. What Klal Yisroel saw was that the malachim had a clear purpose. That is what Klal Yisroel wanted, to be able to identify their own שורש הנשמה and know what their own job is. In the words of the Sfas Emes (5636) וזהו הפקידה במספר שמות שהוכן כל אחד מישראל על משמרתו להתדבק בשורש השייך לו. ולכן אח"ז הדגלים כמ"ש במדרש שנתאוו לדגלים כמלאכי השרת. פי' המלאך אין בו שום דבר נפרד וכולו מורה על שליחותו וכבוד קונו. כמו כן בנ"י כיון שהכירו כ"א מעמדו נתאוו לדגלים שיהיו מצוינים לשמו ית':
The Gemorah Shabbos (88) says אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה מי גילה רז זה לבני, רז שמלאכי השרת משתמשים בו. This means that נעשה ונשמע is the level of a malach. Why is that? As explained last time, נעשה ונשמע means that one accepts to do the job placed upon them even if they don't know they have the capabilities to fulfill it. Since malachim are infused with the drive of avodas Hashem, they have no limitations. When Klal Yisroel reached this level at Mattan Torah, to be infused with this sense of purpose, they touched the level of a malach. Since they accepted the responsibility to get the job done, they were ready for the degel, to find what there mission is. Because of their willingness to accept their mission, Hashem revealed to them what was their degel, what their mission was. By undertaking to do the job ,they get the job.
The possuk (2:2) says איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו. We see from here that the source of all of this. The source of the degel, the sense of mission and purpose, must come from בית אבתם. It all starts with the proper חינוך of the parents giving their children this sense of self, identity, mission. It is up to the parents to hand over the banner to their children.
No comments:
Post a Comment