Pack Your Bags

The first test of Avrohom is לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ, pack up the moving truck and leave.  Why is it considered such a test if Avrohom was promised בנים, ועל הממון, ועל השם? I will share three approaches as to what the test of Avrohom was. 

1. The possuk (12:4) says וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ י״י֔.  The very next possuk says וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כׇּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן.  These two verses seem repetitive, what is the need to tell two times that Avrohom left his hometown?  The Or Hachayim (in his second interpretation,) says עוד ירצה להיות שאמר לו ה׳ הבטחות תועליות הרבה כשילך לו מארצו וכו׳ אם כן הגם שילך יסבור הרואה כי אין להחזיק לו טובה על זה שאפילו קל שבקלים כשיראה כל התועליות ימהר ליסע לזה הודיע הכתוב צדקותו של אברהם כי מה שהלך לא לצד הבטחות האמורות אלא לעשות דבר ה׳. ודקדק לומר כאשר דבר ולא כאשר אמר כמו שהתחיל בתחילת הפרשה ויאמר ה׳ לאמת כדברינו. והוא, יש לך לדעת כי כל מקום שיאמר הכתוב דיבור יגיד על דבר קשה והאמירה היא רכה וכאן הזכיר בתחילת הפרשה ויאמר ה׳ לצד שכל הדבר הוא להנאת אברהם ובמעשה אברהם אמר כאשר דבר פירוש שעשה הדבר לצד גזירת מלך עליו ולא לתועלת הנמשך לו.  According to this approach, the test was what would be the motives of Avrohom to leave; is he leaving because of the promise of reward, or is he merely thinking of fulfilling the commandment of Hashem.

2. I will give an intro. of a comment of the Briskor Rav from עובדות והנהגות לבית בריסק.

Based upon this we understand that even with the promises of fame, fortune and power, it still is very hard for a person to leave their comfort zone.

3. Many Chassidic masters interpret the command not for Avrohom to merely leave his physical place of upbringing, but to remove from himself any impact and influence that he may have received from his upbringing.  It maybe easy to move one's lodging for the sake of a better life, but to completely remove all ideas, dreams and goals of a society that one was raised in is indeed a tall order.  As many a wise man have said, "its easier to take the Jew out of Egypt than it is to take Egypt out of the Jew."

Divorce Of A Ben Noach

The first Mishna in Kiddushin says וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל.  Is the heter of gerushin and death limited to the kiddushin of a Jew, or does it apply to the marriage of a gentile as well?

The Gemorah Kiddushin (13b) learns from a verse that if the husband dies, the woman is permitted to marry.  The Pnei Yehoshua says that applies to a Yisroel but not to a gentile to whom the verse doesn’t apply and hence there will be an issur asseh of ודבק באשתו (בראשית ב׳:כ״ד) ולא באשת חבירו even after the husband passes away.  This Pnei Yehousha is rejected by everyone after him for reasons both from sevara and Gemarah.  One of the proofs against his theory comes from the words of Tosfos in our own parsha (12:12) משמע שהיה מתירא שיהרגוהו אם יאמר שהיא אשתו מפני שירצו לשכב עמה והם מצווים על העריות. ותימה שהרי כמו כן מצווים על שפיכות דמים ואם יודע הוא שהיו נזהרין על מה שהן מצווין א״כ לא היה לו לירא שיהרגוהו. וי״ל כי טוב יהיה להם שיהרגוהו ויעשו עבירה דשפיכות דמים פעם אחת משיבואו עליה בלא הריגה כי יהיו יראים המצרים פן יצעוק עליהם למלך.  It is clear from Tosfos after Avrohom’s death, it would be permitted for Sarah to remarry.  But why is the Pnei Yehoshua wrong, how is the wife permitted without a possuk?

What is the status of a gentile regarding divorce?  The Yerushalmi at the beginning of Kiddushin (2a) discusses this topic and it’s a subject of debate between the commentators as to how to understand the Yerushalmi.  מהו שיהא להם גירושין ר' יודה בן פזי ור' חנין בשם ר' חונה רובה דציפורין או שאין להן גירושין או ששניהן מגרשין זה את זה ר' יוחנן דצפרין ר' אחא ר' חיננא בשם ר' שמואל בר נחמן (מלאכי ב) כי שנא שלח וגו' עד את ה' אלהי ישראל בישראל נתתי גירושין לא נתתי גירושין באומות העולם ר' חנניה בשם ר' פינחס כל הפרשה כתיב יי צבאות וכאן כתיב אלקי ישראל ללמדך שלא ייחד הקב"ה שמו בגירושין אלא בישראל.

The Ran Sanhedrin (58b) cites Rabbenu David that holds a gentile can’t divorce at all; that right is only given to a Yisroel.  He must have learn along the lines of the Pnei Moshe that the question is if they don’t have the rights to divorce at all or either one of the spouses may walk out on the other and he understands the conclusion that they don’t have any means of divorce.  The logic of this opinion would seem to be that the idea that a marriage can be annulled is a chiddush of the Torah, hence, it isn’t applicable to a gentile.  

However, the Rambam Melachim (9:8) that rules either party can initiate divorced and can be done without any documentation.  He seems to have understood the Yerushalmi is also concluding there is no need for any bill of divorce.  Why would the rules of divorce for a gentile be different from that of a Yisroel?

The Rambam at the beginning of the Laws of Eishus says קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה אָדָם פּוֹגֵעַ אִשָּׁה בַּשּׁוּק אִם רָצָה הוּא וְהִיא לִשָּׂא אוֹתָהּ מַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבוֹעֲלָהּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְתִהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה. כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁאִם יִרְצֶה הָאִישׁ לִשָּׂא אִשָּׁה יִקְנֶה אוֹתָהּ תְּחִלָּה בִּפְנֵי עֵדִים וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב יג) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ")  Why is the Rambam informing us of this history lesson?  Rav Gustman says that the Rambam here is explaining the concept of kiddushin and the difference between marriage of a Yisroel and marriage of a gentile.  It is when the Torah is given that there is invented a concept of kiddushin. This idea of a kiddushin, a kinyan eishus, only exists for a Yisroel.  For a gentile their status of relationship is the same as pre-Mattan Torah.  There is no kinyan eishus, it is merely the bond that exists because of the coexistence of husband and wife that creates the bond of marriage.  Hence, there is no need for a divorce bill to break any kinyan eishus, if one of the spouses simply wants to walkway, and they are no longer living together, the bond of marriage no longer is in existence.  Based upon this, it is obvious why we don’t need a possuk to tell us the heter of the woman to remarry after her husband dies, for obviously then they are no longer residing together as a couple and there is no more marriage (see Steipler Kiddushin last siman.)

This blog mentioned here the idea of the Briskor Rav that even though the Avos kept the Torah, if a din was dependent upon a chalos that didn’t exist pre-Mattan Torah, it didn’t apply to them.  The Rav says a similar idea to answer why Avrohom didn’t fulfill the mitzvah even before it was commanded.  For the mitzvah of milah is to remove the arlah.  As long as there was no commandment of milah, there was no status of arlah and Avrohom had no capability to fulfill milah. According to the aforementioned idea, the status of the marriage of Avrohom had the status of a marriage of a gentile and he would have no reason to write a bill of divorce.  However, the Pirkai D’Rebbe Eliezer (Ch. 30) and Targum Yonason (21:14) both say that Avrohom sent away Hagar with a get.  Why would Avrohom write a get if it had no halachik bearing at all? (See Beis Haotzar volume 1 klal 1 letter 5, ועדיין צ"ע.)

Noach And Avrohom: Two Approaches

The Shem M'Shmuel asks why is it that Adam and Noach were born circumcised, but Avrohom was not born that way, rather had a command to circumcise himself?

The midrash (56:10) explains how the name Yerushalayim developed: אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית (יד:יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם.  Why did Shem call it שָׁלֵם and Avrohom call it יִרְאֶה,why did they give it different names?

These differences show us a complete different outlook between Noach and Avrohom.  Noach believed that since his entire generation was doing the wrong thing, in order to remain a צדיק, he had to separate himself from the rest of the world. Avrohom on the other hand believed in preaching to the world and trying to teach the proper outlook to the idol worshipers around him.

The Mishna in Avos (5:2) says עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול. עשרה דורות מנח ועד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם וקבל [עליו] שכר כולם.  Why does Avrohom receive the reward of the generations before him, but not Noach?  Because Avrohom attempted to teach those around him, he is able to receive their reward for it is to his credit all of the good that they did.  Noach isn't deserving of receiving reward of those around him for he didn't play any role in any good that they might have done.

The milah represents the ability to bring kedusha into the tumah of the world.  One is able to transform the world in a physical form through a mitzvah.  That ability was devoid of Noach.  He had to remain separate from the tumah of the world, he had to be born mahul.  It is only Avrohom that has the ability to have an affect on the world.  This Weltanschauung is expressed in the different names given to Yerushalayim.  Shem, the son of Noach follows the view that the zenith of spirituality is self perfection, שלימות, hence he gives that name to the holiest city.  Avrohom feels that its about the world feeling יראת שמים, and hence he dubs that as the name of  Yerushalayim.  

Rashi at the beginning of Vayerah says באלני ממרא – כדמפרש בבראשית רבה (בראשית רבה מ״ב:ח׳): הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו.  Rav Hirsch says the Torah points out that Avrohom was still attached to Mamrei dispite the fact that he know had a bris milah.  This additional kedusha didn't separate Avrohom from his mission of teaching others.  In his words: היכן הוא יושב? "באלוני ממרא"! הוא נמצא עדיין עם ענר, אשכול, וממרא, שהיו לא "אנשי בריתו" אלא "בעלי ברית אברהם" (עיין פירוש לעיל יד, יג); כ"בעלי ברית" הם צירפו אותו לקבוצתם. למרות שעתה אברהם הוא נימול, נותרו יחסיו עם בני המין האנושי מחוץ לתחום המצומצם שלו ללא שינוי.

Directions

After Lot separates from Avrohom, Hashem speaks to Avrohom and says (13:14) וַֽי״י֞ אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה.   In  Yaakov's dream (28:14) , Hashem tells him וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ.  Why is the order of the directions changed from the prophecy of Avrohom to that of Yaakov?

Fixing Problems

                                                Mishlay (24:16) כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם.

(from xkcd.com)

Noach: Tzaddik And Tammim

In the first possuk of the parsha it says נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו.  At the beginning of the second aliyah, Hashem tells Noach, בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכׇל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה.  Why is the title תמים omitted?  (See Rashi.)  Rav Ovadia Yosef (who's yertzheit is today, 3 Cheshvan,) explains that the word צדיק refers to refinement in the matter of interpersonal relationships as in צדק משלך ותן לו.  The word תמים means excelling in בין אדם למקום as in תמים תהיה אם ה.  These two titles refer to Noach's refusal to submit to the winds of the times during the generation of the mabul and the generation that built the tower.  The first generation was a test in צדיק, in בין אדם לחבירו.  The second generation was the test of תמים, would he remain loyal to Hashem.  That is the intro. the Torah gives us to Noach for he was complete in both areas.  When it came to tell Noach to make the ark, the reason Noach was saved was because of his steadfastness as a צדיק, because he was able to stand against the evil בין אדם לחבירו tactics of the time.  Hence, Hashem tells him the reason he is being saved is because of his צדקות.

שיר לזכרו ע"י יהודית יוסף, כלתו של מרן:

 ביום בהיר פתאום שקעה השמש, חושך ויתמות עמוק בנפש, עומד מולך רועד, כל כך לבד, שמחת חיי, משוש ליבי אבד. החדר ריק, כסא זועק מסבל, ספרים שמרכינים ראשם באבל, טוב לך עכשיו אני יודע, אבל ליבי יוצא מגעגוע.

פזמון: וכוכב קטן מאיר, מחייך באפילה התעודד ילדי, אני צועד איתך אחוז בידי, המשך בדרכי, אני עוד חי עמוק בתוך ליבך.
אני עוד חי בתוך ליבך ....
מרגיש עוד את ידך המלטפת ורוח חכמתך המרחפת האורות כבים אל מול פניך לאן אלך, קשה לי בלעדיך ודמעותיי, יורדות שוטפות כמים טועה רואה מביט אל השמים עטוף אותי כאב אל בן קטן נחם אותי ותן לי רק סימן

Noach's Sacrifice

Presumably after Noach lands on הר עררט, when he exits onto land and offers his korban, the local is הר עררט and indeed that is what the Even Ezra maintains.  However, in Chazal (the midrash, Targum Yonasan) we find an opinion that the korban was offered in the place of the mikdash.  How Noach flew from  הר עררט to Yerushalim isn't explained, however based upon this view the Mishech Chochma answers a  question.  The possuk (8:21) says וַיָּ֣רַח י״י֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒.  The difficulty is that the Mishna in Zevachim 113a says that there is no ריח ניחוח on a במה (Rashi explainsכדאמרינן בפרק בית שמאי (לעיל זבחים דף מו:) לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן שאין בהם משום ריח ניחוח:) , so how could the במה of Noach be for a ריח ניחוח?  The Meshech Chachma says that the offerings of Noach were considered offerings in the Mikdash since that was were they offered, not that of a במה.

At face value he seems to be saying it had the din of a korban offered in the mikdash, however, this seems to run contrary to Zevachim (108b) that learns laws of a במה from the korban of Noach?  Perhaps he means that the din of ריח ניחוח stems from the kedusha of the place.  Since Noach offered his sacrifices in the place of the mikdash, even though it had the status of a במה, it still has the din of ריח ניחוח.

It is clear from the beginning of Ch. 2 in Zevachim that a בעל מום can't offer a sacrifice on a במה, however, that Gemorah is in reference to a Jew.  What is the din  regarding a gentile who is a בעל מום, possibly since they can offer a korban that is a בעל מום, they can be a בעל מום as well? It is unclear from the Gemorah.  It does seem that the Midrash (30:6) was bothered by this very point and hence says that it was the sons of Noach that offered the korban, in the words of the midrash:  נֹחַ כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא מִן הַתֵּבָה הִכִּישׁוֹ אֲרִי וְשִׁבְּרוֹ, וְלֹא הָיָה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, וְהִקְרִיב שֵׁם בְּנוֹ תַּחְתָּיו, קַל וָחֹמֶר (משלי יא, לא): אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל.  This may be alluded to in the Rambam Beis Habecheira (2:2) ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא.  Regarding אדם, קין והבל, he says they were מקריב  the korban, but regarding Noach he says he built the מזבח, not that he offered a korban on it, because it was offered by his son.  However, the Meshech Chochma (Emor 22:19) assumes that a gentile that is a בעל מום may offer a korban.  If we assume like he writes here, that the sacrifice of Noach was considered a sacrifice in the mikdash, then its understandable why the midrash assumes a בעל מום is disqualified.  Hence, one Meshech Chochma compliments the other (Bear Miriem.)  But as mentioned previously it doesn't fit with the Gemorah to assume that it had the din of an actual sacrifice in the mikdash.