Why does it say אלה מסעי בני ישראל in the present tense in they happened already? Many of the chaddisic seforim say that journeys of Klal Yisrael enumerated in Massey were not just journeys that took place them but are representative of all of the journeys that Klal Yisrael is going through and the journeys of every private person's life. Who cares about the journey, all that matters is the destination?
Normally, when one travels the beginning and end points already exist and the journey in the middle is just a means of joining the two points. This travel, a spiritual travel is not a travel to reach the end point rather the travel creates the endpoint. The Or Hachaim says that all of the travels were מברר ניצוצות in any place they went through. One's final level of kedusha depends on how much kedusha the person generated through their travels. The Sfas Emes (5656) says that the Torah writes the parsha of the travels to teach us even when one falls, they can get up. " כי כך הוא המדה להיות עולה ויורד. ומכל מנוחה שהשיגו אחר איזה מלחמה התחיל מלחמה אחרת. וכן לעולם ויסעו ויחנו ויסעו ויחנו כמ"ש ילכו מחיל אל חיל שאין להם מנוחה לעובדי ה' שע"ז נבראו ללחום מלחמות ה'." One has spiritual highs and then falls, gets up and advances further etc. One pushes their ceiling further by continuing to move further. It is the constant climb that allows one to push the destination further. Along the same lines, the Shem M'Shmuel (5677) says ולפי גודל מעלת א"י אז, הוא גודל המירוק ואורך הזמן, ... עאכו"כ גלות זה אריכת הזמן והצרות והגירושין והטלטולים שכל זה הוא הכנה לא"י, מה מאד תגדל מעלתה אז עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב, ה' יזכינו לראותה בבנינה מהרה. It is the struggle of the journey that creates the end.
The possuk says that one must put of signposts pointing the direction to the ערי מקלט. The Midrash (23:13) says עוֹד אָמַר לוֹ, הֵיאַךְ, אָמַר לוֹ הַעֲמֵד לָהֶם אִיסְטְלָיוֹת מְכֻוָּנוֹת לְעָרֵי מִקְלָט, שֶׁיְהֵא יוֹדֵעַ לֵילֵךְ שָׁם, וּבְכָל אִיסְטְלָיוֹת רְשֹׁם עָלֶיהָ רוֹצֵחַ לְעָרֵי מִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ. לְכָךְ אָמַר דָּוִד: טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. Every pitstop has pointers guiding one as to how to continue to go forward. One just needs to pause and read the sign.