The Pri Tzadikk (#13) says ויש לומר בזה מש"נ ביוסף וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם ופירש"י שנעשה להם כנכרי לדבר קשות והרמב"ן מיאן בפירש"י וכ' ואיננו נכון והיינו משום דבאמת מה שדיבר קשות היה רק ע"י שהם אחיו ואלו היה נכרי לא היה מדבר עמם קשות כלל. ופי' הרמב"ן שהתנכר עצמו ממש בשינוי בגדים שלא יכירוהו ועפ"י דרכנו י"ל מפני שעלה על דעתו פן יכירוהו אחיו שהיו קדושי עליון ע"י הזיו מאור פניו שלו ועל זה התנכר שהטמין והסתיר את המאור פנים שלו בקרבו שלא יכירוהו. וכמו שידוע בקדושי עליון שביכלתם לעשות כן להטמין א"ע עם בחי' קדושתם שלא יכירום. ובזה יובן הלשון שנא' אח"ז בפר' זו כשאמר להם אני יוסף דכ' ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו דלכאורה הול"ל ממנו ומה הלשון מפניו שמיותר אות. אמנם מפני שכשבא העת להתודע להם אז שוב לא הסתיר את מאור פניו מהם ואז הכירוהו באמת ונבהלו ממאור פניו שראו בו שהוא יוסף. ובענין הזה י"ל ג"כ במש"נ אח"ז כשבא יוסף אל אביו שנא' ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו וגו' שתיבות וירא אליו נראה כמיותר וכמ"ש הרמב"ן ע"ש אמנם הוא על רמז הנ"ל שבעת שבא אל אביו נתגלה אליו להראות לו את מאור פניו שלו שנתקיים בקדושתו.
Ysef's tzikdus shown through on his face. In order to avoid being recognized by the brothers he had to hide his kedusha. When he drops the secret to them, נבהלו מפניו, they saw Yosef's tzidkus shining through and they wondered how they did not see it.
The Sfas Emes (5631) במדרש אוי לנו מיום הדין כו'. מה שנבהלו השבטים נראה ע"י שנתגלה הארת יוסף הי' הבושה מה שטעו בקדושת יוסף ע"י ההסתר. וזה עצמו הבושה לעתיד לבוא שיתגלה שעניני עוה"ז עצמם הם מלא קדושה בפנימיות. וזהו עיקר הבושה שצריך להיות לאדם כשמברר לעצמו שבכל דבר יש חיות השי"ת ואיך נוכל לעשות בכח השי"ת היפוך רצונו. This is the embarrassment. They realized that they could not pick out Yosef from under his disguise. It is our job to find Hashem under the disguise of the world.
No comments:
Post a Comment