After sinning Adam is banished from Gan Eden. After Cain kills Abel, he is told נע ונד תהיה בארץ. One who kills by accident must go to גלות and of course we are still in what we call the golut. The common theme is that all we see the punishment/ atonement for sin requires exile. Why is exile necessary because of sin?
The Sfas Emes Massey (5634) says כמ"ש אא"ז מו"ר ז"ל על מ"ש בצרה תקלוט כבצר כי השי"ת נתן ערי מקלט למי שיודע שאין לו מקום ע"י שנזדמן לו חטא גדול כזה להרוג נפש. וזה עצמו נותן לו מקום שהשי"ת נותן מקום למי שאין לו אבל כשסומך עצמו על זה המקום אינו נותן לו כו' ודפח"ח. נמצא כי עיקר מקומו מה שיודע שאין לו מקום. וזה עצמו תיקון החטא כפי מה שהוא מתחרט לפני השי"ת ואינו מוצא לו מקום כמו כן חטא שלו ומלאך המשחית אינו מוצא לו מקום והשי"ת נותן לכולם מקום וז"ש יורה חטאים כו'. ובס' תומר דבורה מהרב הרמ"ק כתב שזה חסד גדול מהשי"ת שנותן מקום להמשחית שבא ע"י חטא האדם כו' ע"ש:
The Gemorah in Makkot (12a) says אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות דכתיב (ישעיהו סג, א) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה טועה שאינה קולטת אלא בצר וכו. What does this mean, how can an angel make such a mistake? The Sfas Emes Vayeshev (5664) explains the difference is if it is a description of the city or the name of it. בצר is a description, it means a walled city. בצרה is the name of the city, but not necessarily descriptive. It is only when a person recognizes that they don't have a place, that they have lost their way, that Hashem protects over them and protects them. When a person relies on the protection of the city itself, when the city becomes just a name, בצרה, but loses the point, then it does not save them.
This may be alluded to in the teaching of Chazal Berachot (6b) about the importance of being קובע מקום לתפילתו. The true מקום of a person, their castle, must be in their prayers to G-d, in their connection with Hashem.
The Gemorah Yoma (28b) says אמר (רב) ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין. Some have the girsa עירוב תחומין. The Pnei Menachem explains that Shabbos has boundaries as well, it is also a "place" where a sinner can seek refuge. Shabbos is a day when we can pause and focus on מקומו של עולם. That is the nature of the boundaries of Shabbos. It is a day to be יושב במקדש כל היום (see Rambam Kli Mikdash (5:7.)) To remove one's self from the reliance on their safe haven and confine in Hashem.
No comments:
Post a Comment