Don't Ask

The Midrash Tanchuma at the beginning of Vayerah says וּלְפִיכָךְ אֵין מִתְפַּלְּלִין בַּשַּׁבָּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁאִם יִהְיֶה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, נִזְכָּר בְּרוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְהוּא מֵצֵר, וְהַשַּׁבָּת נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל לִקְדֻשָּׁה לְעֹנֶג וְלִמְנוּחָה וְלֹא לְצַעַר, לְכָךְ מִתְפַּלֵּל שָׁלֹש בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹש אַחֲרוֹנוֹת וְהַמְּנוּחָה בָּאֶמְצַע.  From here it would seem the reason one may not request things on Shabbos is to avoid causing pain on Shabbos. This reason is cited in Sefer Hapardes L'Rashi (pg. 316) and the Manhig tefillah siman 11. However, the Vayikrah Rabbah (34:16) seems to say a different approach as to the prohibition of making requests on Shabbos: מִמְּצוֹא חֶפְצֶךָ, מִכָּאן אָסוּר לְאָדָם לִתְבֹּעַ צְרָכָיו בְּשַׁבָּת. רַבִּי זְעִירָא בָּעֵי קוֹמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֲמַר לֵיהּ אִלֵּין דְּאָמְרִין רועֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ בְּשַׁבָּת, מַהוּ, אָמַר לוֹ טוֹפֶס בְּרָכוֹת כָּךְ הִיא. (ישעיה נח, יג): וְדַבֵּר דָּבָר, אִמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, כַּד הֲוַת מִשְׁתָּעֲיָא מוֹתָר מִלִּין בְּשַׁבַּתָּא הֲוָה אָמַר לָהּ שַׁבַּתָּא הִיא וַהֲוַת שָׁתְקָא.  The second half of the discussion regarding the text on benching on Shabbos is found in the Yerushalmi Shabbos (78b) as well.  The Gemorah in Berachos (21a) says גברא בר חיובא הוא ורבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת.  Simple reading of the Gemorah sounds like the midrash in Vayikra that there is no issue with asking requests on Shabbos, it is merely for כבוד שבת that it wasn't required.  Unless we reinterpret that טירחא means that a person shouldn't come to have צער  on Shabbos.     

The Rambam Tefillah (1:10) says וְיֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאָסוּר לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת נְדָבָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין בָּהֶן נְדָבָה אֶלָּא חוֹבַת הַיּוֹם בִּלְבַד:  The Raavad says אני דעת אחרת יש עמי בכל אלה דרבי יוחנן לא אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום אלא י''ח שהיא תפלת רחמים ובקשה ושוהה ביניהן כדי שתתחולל דעתו עליו ויתכוין דעתו לבקש רחמים אבל תפלת שבת וי''ט שאינו אלא הודאות לא אמר ר' יוחנן ואם יודה ויחזור ויודה ברכה לבטלה היא.  Rav Yitzchak Sorotzkin suggests that this debate may depend on the above reasons.  It one should not request matters on Shabbos just so not to be טורח the individual then technically the person can be considered obligated in a תפלה of requests and can pray a נדבה.  However, if Chazal forbade asking requests so one doesn't feel bad feelings on Shabbos then a נדבה is just as much prohibited.

The Alter Rebbe in the Siddur says to say רוענו זוננו [roanu instead of rianu,] (presumibly to make it a praise, not a request,) but how can he rule not like the Yerushalmi and Midrash?