Slow Decent

Rav Hirsch: 

חמס הוא גזל שאינו יוצא בדיינים. החומס אינו נידון בבית דין, אך מי שחומס וחוזר וחומס, סופו שהורס את חברו (ראה בראשית רבה לא, ה). כך, ״יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ״ (איוב טו, לג): גפן המשיר את פרי הבוסר שלו, עושה חמס לפרי. החמס אינו נעשה בבת אחת, אלא מעט מעט נפסקת יניקת הפרי מהגפן עד שהפרי נושר. בדומה לכך: ״וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ״ (איכה ב, ו), המתאר את היחס שבין הגן ובין מחיצת השיחים המקיפה אותו [צמחי הגן מתפשטים ו״חומסים״ את היניקה של שיחי הגדר, עד שגורמים לשיחים לנבול]. ״חמס״ קרוב ל״חֹמץ״, שכן היין אינו מחמיץ בבת אחת, אלא מעט מעט הוא נהפך לחומץ.

והנה אומר כאן הכתוב: ״ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס״. תחילה באה השחתה רוחנית – חטאים שהחברה האזרחית אינה חוששת להם. אנשים סבורים, שאף בעת שהנוער מופקר וחיי הנשואין רקובים, יפרחו עדיין התעשיה והמסחר, והעסקים יוסיפו להתנהל ביושר. אך משנשחתה הארץ ״לפני האלקים״ עצמו, לא יועילו כל חוקי החברה ומוסדותיה להציל את החברה מאבדון.