Close It In

The Midrash on Shir Hashirim (7:2) says בנעלים. שתי נעלים, נעילה בפסח ונעילה בסכות, אמר הקב"ה לישראל, אתם – נועלים לפני בסכות ואני נועל לפניכם בפסח  

The Sfas Emes Pesach (5637) says  כתיב מה יפו פעמיך בנעלים דרשו חז"ל על הרגלים נעילת החג ונעילת הפסח כו'. כי נעל הוא שמירת הרגל. כמו כן הקב"ה פורס סוכת שלום ברגלים הללו על בנ"י להצילם מהתערובות שנמצא בעולם השפל הזה. כמו ששומרין הרגל מטיט ושאר דברים ע"י שהוא תחתון שבאדם. [ואיתא ברמב"ם (פי"ג מה' אישות) שצריך כל איש ישראל לעשות לב"ב מנעלים חדשים בכל רגל והיא רמז לסוד הזה].  That is what we are doing in נעילה on Yom Kippur.  During Yom Kippur we are on the level of angels.  That has to be able to be locked into ourselves.  Therefore, we have an added prayer of נעילה to lock in the prayers into ourselves.  The prayer serves as a נעל to illuminate even the lowest part of our body, the feet and imbue it with kedusha that will let us rise above the tumah of the world.  After thar we are able to bring that kedusha into the world which is celebrated during Sukkot where we go out into the sukkah.  

A halachik thought on נעילה I saw in the name of Rav Soloveitchik.  He said that just as in Shemone Esrai there is a beracha of שמע קולנו that our prayers should be accepted, so to נעילה is a prayer that our prayers that our prayers should be accepted and therefore he ruled that if one had not prayed the earlier prayers in the day, one cannot pray נעילה.  This goes in line with the above thought.  נעילה functions as a prayer to fuse the loftiness of the day into the person, without that experience, נעילה would not have any energy to lock in.