Fear The Love

The Mishna in Sotah (9:15) says one of the things that happens in עקבות משיחא is יראי חטא ימאסו.  The Chozeh (in Zikaron Zot) beginning of Vaeschanan brings from Rav Zusha that turns this statement on its head.  He says in the times of עקבות משיחא people will be disgusted by those that only serve out of יראה and will desire a service out of אהבה.

Truth Be Told

The Chinuch mitzva #91 says the root of mitzvat bikkurim is משרשי המצוה, כדי להעלות דבר השם יתברך על ראש שמחתנו, ונזכר ונדע כי מאתו ברוך הוא יגיעו לנו כל הברכות בעולם. על כן נצטוינו להביא למשרתי ביתו ראשית הפרי המתבשל באילנות ומתוך הזכירה וקבלת מלכותו והודאתנו לפניו, כי הפרות ויתר כל הטובה מאתו יבאו, נהיה ראוים לברכה ויתברכו פרותינו.  It is from the roots of the commandment [that it is] in order to put the word of God, may He be blessed, 'at the top of our joy,' and that we remember and we know that it is from Him, blessed be He, that all of the blessings of the world come to us. Therefore, we were commanded to bring the first fruit that ripens in the trees to those that serve His house. And through the remembering and the acceptance of His kingdom and our thanking in front of Him that the fruits and the rest of all of the good comes from Him, we will be fit for blessing and our fruits will be blessed (citation and translation from Sefaria.)

According to the explanation of the Chinuch the reading of the parsha is to accept that the fruits are a blessing of Hashem.  If so, everyone should read the parsha, why are there those that bring the bikkurim but do not read the parsha as delineated in the beginning of Tractate Bikkurim?

The Chinuch in mitzvah #606 says about those that don't read the parsha ומן הענין הזה יש לנו ללמוד בתפלותינו ותחנונינו לפני השם ברוך הוא, לדקדק מאד ולהזהר בלשון, שלא לומר דבר לפני השם כי אם בדקדוק גדול, וזכור זה בני ושמרהו.  More important than instilling in one's self the acknowledgment of G-d's giving of the produce is to speak to Him truthfully.  [The idea that bikkurim is accompanied by prayer is clear in the Tanchuma of the beginning of the parsha and in the Rambam Sefer Hamitzvot #132.]  The principle of being exact in prayer over rides any other lesson that may be strengthened by one reading the parsha of the bikkurim.  

Teruma Of Bikkurim

 Rashi in Mishpatim (23:19) says that shemittah has an obligation of bikkurim.  The Mizrach notes that in some texts the Rashi does not appear.  The Maharal there also says it must be incorrect for the land is hefker in a shemmitah year.  The Minchas Chinuch (91:1) asks that just as the Gemorah Bechorot (12b) says an animal of kedushat shemittah is not obligated in bechor because parts of it must be offered on the mizbaoch and things with kedushat shemittah must be eaten.  Similarly, terumah will be burnt if it becomes tamah so it should not be obligated in bikkurim? 

The Torat Zeraim brings from the Briskor Rav that there are two components to the obligation of bikkurim.  One is that it is bikkurim.  He says it is also obligated because it is ראשית like terumah is called ראשית and he brings proofs to this idea. Says the Torat Zeraiaim, bikkurim that become tamah are burnt because of the terumah aspect of the bikkurim.  However, bikkurim themselves would not require burning.  Therefore, the kedusha of shemittah and bikkurim are not contradictory and there can be bikkurim in shemittah. 

We see that the being the first, the beginning is מחייב kedusha.  All beginnings must be solidified with kedusha in order to get things off on the right foot.  

See more about this here. 

Your Language

בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמרץ  Rashi says באר את התורה - בשבעים לשון פירשה להם.  Why the need to explain in 70 languages? Some say for those in Klal Yisroel that didn't understand lashon hakodesh so well.  Some say for the other nations.  We can also explain the 70 languages represent the 70 facets to understand Torah.  There is not one understanding to the Torah.  There are many views.  The 70 languages represents that everyone must find the language of Torah that talks to them. Just as their are different languages that certain groups of people understand, so too there are different Torah languages and one must learn Torah in the dialect they can understand (based upon Torat Nefesh.)  

בואו והפגינו בלילה

הגאון הרב אפרים חדש שליטא

השבוע ביום חמישי י"ח אלול יום השנה לסבינו, המשגיח הגה"צ רבי חיים זאב פינקל זצוק"ל. סבינו היה דור שלישי לא רק להרבצת תורה ומוסר, אלא גם דור שלישי לאחריות ונשיאה בעול של הרבצת תורה, החל מהסבא מסלבודקה, הוא הגבר הוקם עול שהקים עולה של תורה מסלבודקה, שבזכות מעשיו ומכח פעולותיו זכתה ישיבת סלבודקה לתואר "אם הישיבות", דרך זקנינו ראש הישיבה הגה"ח רבי אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל אשר הרים את קרנם של בני הישיבות וראה לעצמו חובה לרומם ולגדל כל בן תורה וכל מקום תורה, וכמוהם סבינו זצ"ל אשר כל כולו היה הרבצת תורה וכל כולו להרבות פעלים לתורה להוציא יקר מזולל, וכל מעשה תוקפו וגבורותיו הלא הם כתובים על ספר דברי הימים לעיר תל אביב של מעלה, אשר הרים בה את קרנה של תורה בהקמת ישיבת 'היכל התלמוד'. הוא האיש אשר עמד לימין אביו באותם ימים של "נלכו ונחדש המלוכה", הימים בהם הוקמה ישיבת מיר פה בארץ הקודש מתוך חלום ושאיפה להעתיק את אותה מסורת ולחדש ימיה כקדם.

יום השנה הוא יום של חשבון נפש, של דרישה ותביעה "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי", יעזרנו הבורא עולם ויתן לנו את הכח לפחות לשאוף למעשי אבותי.

בעשרים ותמניא ביה אתת בשורתא טבא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא.

בעשרים ושמונה באדר הגיע בשורה טובה לכלל ישראל שלא יצטרכו לנתק עצמן מן התורה. שפעם אחת גזרה המלכות גזירה, שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות, הממשלה אותה ממשלה והגזרות אותם גזרות, איזה ממשלה, איך היא רק דואגת לתושבים ולרווחתם שלא יעסקו בתורה. מה התושבים האלה עושים כל היום? מבזבזים את הזמן, שילכו להשתלב בשוק העבודה. עם כל כך הרבה אנשים שבמקום לעבוד רק יושבים ולומדים המשק לא יוכל להתקיים. וחוץ מזה, מי אם לא הממשלה שתדאג לאזרחים? הם לומדים בכולל וגוזרים על עצמם חיי דלות ועניות, איזה מסכנים בני המשפחות שלהם אין כמו הממשלה "שלא יעסקו בתורה".

"ושלא ימולו את בניהם" – רחמנות, מה הם עושים לילדים המסכנים, בקושי הוא נולד וכבר הם עושים בהם מה שהם רוצים. הממשלה לא תשקוט ולא תנוח רק היא תדאג ותעבוד למען הילדים, "שלא ימולו את בניהם".

"ושיחללו שבתות" - איזה מין דבר זה? מי שרוצה לקנות מוצא חנות סגורה? מי שיש לו תקלה במכונית יצטרך לחכות ליום ראשון? בן אדם שיש לו עסק חייב לתת שירות שבעה ימים בשבוע. זה נקרא ממשלה שדואגת לאזרח ממשלה שלא נותנת מונפול לרבנות לשלוט בשוק העבודה, "שיחללו שבתות".

מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו, הלכו אצל מטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. הלכו להתייעץ איך אפשר לקנות אותם? איפה ללחוץ ואיפה להפעיל קשרים? למי צריכים להחניף ולמי צריכים לשלם?

"אמרה להם צאו והפגינו בלילה", עמדו וצעקו בלילה. "הלכו והפגינו בלילה", ומה היה המסר של ההפגנה? "ואמרו לא אחים אנחנו, לא בני אב אחד אנחנו, לא בני אם אחת אנחנו, מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזירות קשות".ולכאורה לא מובן, איזה עצה זה להפגין בלילה? בלילה אנשים ישנים, הפגנות עושים ביום, חוסמים כבישים, סוגרים את הגישה למשרדי הממשלה, מה תועלת בהפגנה בלילה? ויתרה מזו, איזה טענה זו "לא אחים אנחנו", בטח שאחים אנחנו, אתם לא זוכרים איך אבא שלכם עקץ את אבא שלנו ולקח לו את הברכות?

מה השאלה מה נשתנינו מכל האומות, וכי אתם לא אומרים 'אתה בחרתנו'? מה ההיתממות הזאת מה זה הגזרות, וכי אתם לא מבינים שרוצים לחסל אתכם? רוצים שאתם לא תהיו אתם והפלא הגדול ביותר הוא שזה עובד, כי הגמרא מסיימת, "ובטלום".

 את הספור הזה שהיה בסלוצק שמענו מכמה מקורות והוא נמצא גם בספר שאל אביך של הגר"ש שבדרון זצ"ל:

הימים היו ימי ההשכלה, ימים שבהם גם כאלו שהיו לכאורה שומרי תורה ומצוות חשבו שאי אפשר להשאיר את הילדים בורים בלי ידע מינימלי של השכלה. כאז כן היום, הילדים צריכים לדעת עוד דברים, אי אפשר להתפרנס רק מללמוד, חייבים להכין אותם להתמודד עם העולם הגדול. זה מה שההיסטוריה תקרא לימים 'תנועת ההשכלה'.

מאחר והרדב"ז היה לטעמם קיצוני, או כפי שקראו באותם ימים "חשוך". ומאחר והוא עמד להם בדרכם, החליטו לנקוט בפעולות ייעול ולהביא עוד דיין לקהילה. הרב מאוד עסוק, אין לו זמן לכל דבר, צריכים לסדר לו עזרה. עוד דיין יביא תועלת גדולה. בפרט שהדיין החדש לא יהיה כל כך חשוך ובעיקר הוא יבין לצרכי בני הנוער ולרוח החדשה.

באותו היום (או באותה השבת) הגיע הרדב"ז לבית הכנסת ועלה על המדרגות לארון הקודש, פתח את הארון וכך אמר: רבש"ע, אילו יעקב דוד היה נגר, מישהו היה רב איתו? אילו יעקב דוד היה סנדלר, מישהו היה מתקוטט איתו? אילו יעקב דוד היה חייט, למישהו זה היה אכפת? אבל רבש"ע, למה רבים עם יעקב דוד? כי הוא לומד את התורה שלך. וכיוון שרבים אתי כי אני לומד את התורה שלך, רבש"ע אתה חייב לעזור לי. וכאן, פחד פחדים, הרדב"ז הסתובב לכיוון בית הכנסת ואמר: היות והביאו פה דיין כדי לפגוע פה ברב, אז כל אלו שהיה להם חלק בכך לא יוציאו את שנתם! בעל ה'אבן האזל' שהיה מהנוכחים במקום סיפר שהוא היה המום מהדברים. אבל לפני שהוא הספיק לומר משהו, ניגש להרידב"ז אדם גדול שהיה שם ושאל אותו: ואם הם יוציאו את שנתם, הרי יהיה חלול השם? ואז הרידב"ז עלה שוב לבימה ואמר: כיוון שאמרו שאם הם יוציאו את שנתם יהיה חילול השם, אז אני אומר שזה יהיה תוך חמישה חדשים!למעט אחד, שמייד במקום בא לבקש סליחה מהרב, כל מי שהיה קשור לסיפור הזה לא יצא נקי.

הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת וזאת היתה העצה, הם לא הכתובת הכתובת היא במקום אחר "באו והפגינו בלילה" - תצעקו בלילה בשעה שרק אתם והבורא עולם שומעים. אין לכם מה לדבר עם עסקנים, לא עם השרים והמושלים ולא עם הממשלה, רק עם הבורא עולם. שלא תחשבו לרגע שאתם מדברים לדעת הקהל או למקבלי ההחלטות, רק לבורא עולם."הלכו והפגינו בלילה ואמרו לא אחים אנחנו, לא בני אב אחד אנחנו, לא בני אם אחת אנחנו, מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזירות קשות - יש רק הבדל אחד ביניהם ובינינו, רבש"ע שונאים אותנו רודפים אותנו רק כי קבלנו את התורה שלך, ואם שונאים אותנו ורודפים אותנו בגלל התורה שלך אתה חייב לעזור לנו. וההפגנה והטענה הזאת עזרה ובטלום. ולמה בטלום, כי הפניה הייתה לכתובת הנכונה.בימים אלו של גזרות, בימים אלו של רדיפות, צריכים לפנות רק לכתובת אחת. אנחנו לא כאלה תלמידי חכמים כמו ששונאים אותנו וכמו שהם נותנים לנו בשנאתם חשיבות של תלמידי חכמים, ואם השנאה היא שנאה לתלמידי חכמים, הרי נבקש מבורא העולם הגנה המגיעה לתלמידי חכמים.

Fight And Pray

כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ י״י֧  אלקיך בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ.  The word לַמִּלְחָמָ֖ה with the פתח indicates this is the war, which war is this?  The possuk says על מלחמה, why not אם מלחמה? It say you go out to war and then capture a captive, what happened in the middle, how did one get to that point?  The meforshim say this war is one's personal battle with the yetzer harah. When one is waging such a war it is not an even battlefield.  One has an advantage of the higher ground, one is על איביך.  One has help from G-d to conquer the enemy.  כי תצא, all one has to do is to march to battle, to start the skirmish and ונתנו ה' אלקיך בידך, Hashem helps a person out to be able to win the battle.  The meforshim (see Teferet Shlomo) add that even if one has lost previous battles one merely needs to get up and be willing to fight again.  If one is able to go out again and attack the yetzer harah, Hashem still helps the individual.  That is ושבית שביו, his captive, what has been taken from you by the yetzer harah, all of a person's capabilities and time that is misappropriated, one can take back through teshuva.  That is the next parsha of יפת תואר that highlights the methods of teshuva to be done in ירח ימים, during the month of Elul. 

What if one feels to weak to fight?  כי בשדה מצאה צעקה הנער [הנערה] המארשה ואין מושיע לה.  The possuk ascribes the guilt to a lack of crying out.  The Sfas Emes (5634) points out that one can always cry and pray to Hashem to save him from a terrible situation.  In השתפכות הנפש #12 it brings that that is what one is what G-d demands from a person come Rosh Hashana.  Why did you not cry?   Why did you not scream for help?  עין בספר "ירח האתנים" כתב יד מהרב הקדוש מטשערין, זכר צדיק לברכה, על התורה "תהומות יכסיומו" ב"לקוטי מוהר"ן" חלק א' סימן ט'. שכתב שם לענין יום הדין של ראש השנה, שעקר דינו של אדם הוא על שלא היה זהיר בענין התפלה. כי על ידי תפלה יכולין לבוא לכל טוב לתורה ולמעשים טובים ולתשובה ולהנצל מן החטא. וכמו שתקנו רבותינו זכרונם לברכה תפלות הרבה על זה. וזה מובן בדברי רבותינו זכרונם לברכה (ערובין סד:-סה.), ש"אמר רבי אלעזר בן עזריה: יכול אני לפטר כל העולם מן הדין" וכו' ומסקו "מאי אני יכול לפטר דקאמר? מדין תפלה". כי דין תפלה הוא כלל הדין והחשבון של אדם, כי אלמלי היה זהיר ורגיל בתפלה כראוי היה זוכה לתקן הכל,

The Sfas Emes  adds that even if one does not feel capable of screaming, the very desire to cry out is itself something that is listened too.  Indeed he says it has an even greater power.   ואדרבא, צעקה זו נשמעת יותר. וחז"ל אמרו שקול פרידת הנשמה מגוף הולכת מסוף העולם (יומא כ:) כו'. והטעם נראה כיוון שממאן בזה בכל כחו ורוצה לצעוק ואינו יכול, על ידי זה הצעקה הולכת בכל מקום. כי כשיכול לצעוק הקול פוסק, אבל הצעקה שהוא בכח ולא נכנס בפועל נשמעת בכל מקום, כי הרצון לצעוק בכל מקום.  The Kotzker says that is what it means שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא, because one has the desire to cry on Shabbat but one cannot, that silent cry will cause the healing to come all the more sooner.  Why is the unspoken cry even greater?  The Sfas Emes says because the unspoken word carries with it the desires of a person.  When one burst forth and cries out, the cry brings out of the person their desire for help.  When one can't cry out though, the desire is kept within the person and the inaudible cry is that much deeper (see also Sichot HaRan #16.) 

Kilayim

 From the hakdamah of דרשה צמר ופשתים.  The evils in the world are due to kilayim.